הנס החכם – הבדלי גרסאות

*ניתן, לכאורה, לפתור את הבעיה על ידי ביצוע הניסוי כאשר בעל החיים מבודד, ללא קשר בינו לבין החוקר, אולם לבידוד יש חסרונות מהותיים, היות שבחלק מהתופעות המעניינות ביותר ניתן לצפות רק בסיטואציה "חברתית", ולפעמים על מנת לאמן את בעל החיים ולהדגים את יכולתו יש לבנות קשר בינו לבין מאמנו/החוקר. דוגמאות בולטות לבעיה ניתן לראות במחקרה של אירן פפרברג (Irene Pepperberg), שנערך על [[תוכי]]ם, ובמחקרם המפורסם של בני הזוג [[אלן וביאטריס גרדנר]] (Gardner) על ה[[שימפנזה]] [[ניסויים בלשניים בקופי אדם#ואשו|ואשו]] (ראו גם [[אינטליגנציה בבעלי חיים]]).

*אפשרות נוספת היא למנוע מהמאמן להיות נוכח בזמן הניסוי. הבעיה היא שבשל יחסי הקרבה בינו לבין מושא הניסוי, לסילוק המאמן תהיה בדרך כלל השפעה רגשית מהותית על החיה הנבדקת, עד כדי שהיא תימנע מלהפגין כל ביצועים שהם.

 

===חקר בני אדם===