הומופוביה מופנמת – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 9:
התגברות על הומופוביה מופנמת, היא חיונית להתפתחות בריאה של הפרט. מצב זה דורש מלהט"בים, להתמודד בעצמם עם תהליך מורכב, מתמשך ומכונן זה, הגורם לעתים קרובות לתחושת [[מצוקה]], [[בלבול]] ו[[מתח נפשי]].
 
לאחרונה,בדומה המשיגלהומופוביה מופנמת אילן מאייר (Ilan Meyer) הומופוביה מופנמתמצא כמרכיבמרכיב של לחץ [[מיעוטים]] (Minority Stress), שמשמעו [[עקה]] פסיכולוגית הנובעת מהשתייכות למיעוט מסוים. המשגהמצב זוזה מבהירהמבהיר את הנקודה כי מיגור ההומופוביה המופנמת של הפרט, אינה שלב התפתחותי בהכרח, אלא מצב עמו יש להתמודד באופן יום-יומי ומתמשך, גם לאחר היות הנטייה המינית מגובשת. משמעות הדבר כי הומופוביה מופנמת אינה תכונה פנימית, "טבעית" או מולדת של הפרט, כי אם גורם עקה (Stressor) חיצוני בלבד. הרעיון, שחברי קבוצה הסובלת מ[[סטיגמה]], חווים קשיים פסיכולוגיים כתוצאה מהפנמת ההערכה השלילית של החברה כלפיהם, אינה ייחודית רק למיעוטים מיניים, קריאו מגדריים, (להט"בים), אלא כמעט לכל מיעוט ו/או קבוצה הסובלת מ[[דיכוי]] חברתי.
 
מספר תיאורטיקנים גורסים כי הומופוביה מופנמת כוללת, בנוסף לעמדות שליליות [[מודעות|מוּדעוּת]] כלפי הומוסקסואליות, גם עמדות [[לא-מודע]]ות. הכוונה היא כי גילויים של הומופוביה מופנמת נחשבים כלא מודעים במובן שהקשר, ביניהם לבין ההומופוביה המופנמת המודעת של הפרט, אבד ולא ניתן לזהותו בקלות. רוצה לומר, גם אם הפרט טוען באופן גלוי כי לביטוי מסוים שלו אין קשר להומופוביה מופנמת, יכול להיות שאין הדבר כך, ואכן יש קשר בין השניים ברמה הלא-מודעת.