שרי המאה – הבדלי גרסאות

המחבר כותב את ספרו מנקודת מבט של בן למשפחת רבנים ענפה המיוחסת לפלג המתנגדים. עם זאת כיוון שאביו הירבה בהכנסת אורחים זכה המחבר עוד בהיותו צעיר בימים לפגוש רבנים ועסקנים חשובים מכל המגזרים ב[[יהדות אורתודוקסית|יהדות האורתודוקסית]]. לאחר שהמחבר נכנס לעסקנות הציבורית, בהיותו אחד ממנהיגי [[תנועת המזרחי]], הוא הכיר מאות רבנים ב[[מזרח אירופה]]. מפגשים אלה היוו את הבסיס לספרו, בו כתב שזכה להיפגש עם אלף וחמש מאות רבנים. כמו כן, היה הרב מימון [[אספן]] גדול של [[ספרות תורנית|ספרי קודש]] (הוא החזיק בספרייתו למעלה מ40,000 ספרים{{מקור}}), מה שתרם לקשריו המרובים עם רבנים בני דורו והביא לבקיאותו הרבה בתולדותיהם של מחברי הספרים. דבר נוסף שהיווה רקע לספרו הוא שעוד בהיותו צעיר הרגילו אביו לקרוא [[סיפורי צדיקים]], ודבר זה גרם לו להכיר סיפורים רבים ולהבין את החשיבות שבפרסומם.

*אין המחבר מתמקד אך ורק בגדולי ישראל במושג התורני. דמויות רבות בספר הן דמויות של עסקנים שמכוח מעמדם השפיעו רבות לטובת עם ישראל, אנשים כ[[משה מונטיפיורי]] וכ{{ה|ברון רוטשילד}}. הרושם שנוצר לקורא הוא שדמות מופת יכולה גם להיות דמות עסקנית, ובתנאי שיש בה גם תורה ומעשים טובים. המחבר בעצמו היה עסקן ציבורי ושרומראשי הדתותתנועת הראשון של [[מדינת ישראל]]המזרחי.

*הספר מתמקד במידה רבה לכל ארכו בנושא הציונותה[[ציונות]]. מגדולי הרבנים שבדורות עברו ועד ל{{ה|רב קוק}} החותם את הספר מתאר המחבר מה היה יחסם של גדולי הדורות לארץל[[ארץ ישראל]] ולצורך לעלותל[[עליה|עלות]] אליה, וכן לתנועה הציונית. בתחילת הכרך השישי מספר הרב מימון שהתעכב בהוצאת כרך זה בעקבות הקמת [[מדינת ישראל]] ופעולותיו הרבות בתקופה זו (הוא עצמו נעצר ב[[שבת השחורה]] ולאחר מכן כיהן כ[[שר הדתות]]). בכרך אחר הוא מביא במשך שלושה עמודים רצופים רשימה של רבנים מכל רחבי [[אירופה]] שתמכו בציונות.

למעשה, מטרת הספר היא להביא את דמותם של גדולי ישראל בפי העם כפי שסיפרו לו היהודים שפגש במהלך פעילותו הציונית באירופה. במצב כזה ייתכן שסיפורים שונים שסופרו בפי יהודים לא התקיימו, או לא היו כפי שסופרו, וייתכן שהסיפורים היו אצל רבנים אחרים מאלו שסיפרו עליהם. אך אין כאן שקרים מכוונים. ביתו, הסופרת [[גאולה בת יהודה]] כתבה בהקדמתה למהדורה החדשה של הספר כי {{ציטוט|תוכן="הרב מימון מעולם לא היה חוקר אובייקטיבי קר... מאפיינת את כתיבתו המחקרית גם מגמה חינוכית והרגש החי בוקע מבין השורות העובדתיות. מכאן נוכל ללמוד על ספר כ"שרי המאה", שלא נועד להביא עובדות יבשות ואירועים היסטוריים גרידא. מטרתו היתה למסור את נפש התקופה והרוח שפיעמה בקרב אישיה...<ref>שרי המאה, כרך א' עמ' ט'</ref>}}