הר מירון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 109.66.30.251 (שיחה) לעריכה האחרונה של Legobot
שורה 47:
כיום קיימים למרגלות הר מירון אתרים הקדושים ל[[יהודים]] ול[[דרוזים]]. ביניהם ניתן למנות את קבר ה[[תנא]]ים [[רבי שמעון בר יוחאי]] ו[[אלעזר ברבי שמעון|רבי אלעזר]] בנו, רבי [[יוחנן הסנדלר]] וכן קבר [[נבי סבלאן]].
 
בכל שנה בשנה בערב [[ל"ג בעומר]] ולאורך החג עצמו משמשת חלקת ציונו של קברו של הרשב"י מקום ל[[הילולה]]. הילולה זו נקראת ב[[ארמית]]: '''"הילולה דרבי שמעון בר יוחאי"''', ובמשך ארבעה [[יום|ימים]] רצופים מגיעים אליה כחצי מיליון [[איש]] ו[[אישה]]. ב[[ערב]] של יומה האחרון של ההילולה מתחילים האירועים ה[[מסורת]]יים של ה[[יום טוב|חג]] [[ל"ג בעומר]]. ההדלקה המרכזית ב[[מדינת ישראל]] הפותחת את אירועי הילולתו של הרבי שמעון בר יוחאי היא הדלקת '''"[[מדורה|מדורת]] האש הניצחית"''' אותה מדליק ה[[אדמו"ר]] מ[[חסידות בויאן|בויאן]], כנהוג מידי [[שנה]] כך לפי מסורת [[אבא|אב]]ותיו ושושלת החסידות, אדמו"רי בויאן הם הראשונים המכריזים על פתיחת ההילולה וטקס הדלקת האש הינו מסורת של כמאתיים שנה ומעלה. כחלק מהאירועים, מתקיים טקס ה"[[חלאקה]]", בו נגזזים [[שיער|שיערות ראשיהם]] של [[ילדות|ילדים]] אשר הגיעו לגיל 3. בשנת [[ה'תשע"ב]] ([[2012]]) פסק ה[[רב]] [[חיים קנייבסקי]] כי את טקס החאלקה חובה לקיים אך ורק משעת [[הנץ החמה]] ב[[בוקר]]ו של ל"ג בעומר ולא לפני כן בערב החג.
 
בל"ג בעומר שוכרות שלוש חסידויות ארצישראליות ותיקות שטחים בסביבת חלקת קברו של הרשב"י בהם יערכו אירועי החג: בויאן, [[חסידות קרלין|קרלין]] ו[[חסידות זוויהל|זוויהל]]. עם השנים גם חסידות [[תולדות אהרן]] החלה לערוך אירוע גדול במירון, במוצאי ל"ג בעומר, מדורה זו בהשתתפות עשרות אלפי משתתפים מסכמת את אירועי החג ונועלת באופן סופי את הילולת הרשב"י. משנת [[ה'תשע"א]] ([[2011]]) החלה גם חסידות [[תולדות אברהם יצחק]] ו[[חסידות לעלוב]] לערוך הדלקות של חסידיהן על שטחים שנשכרו על ידי חסידיות אחרות.
שורה 63:
לאות הוקרה על פעליו העניקה לו הקהילה [[ספר תורה]] על שמו, ובערב ל"ג בעומר תקצ"ג (שנת 1833) הובל ספר תורה זה לראשונה בשירה ובריקודים מבית עבו לבית הכנסת של ה[[רשב"י]] במירון, וחגיגות ל"ג בעומר המסורתיות נפתחו ברוב עם.
 
הייתה זו תחילתה של מסורת מיוחדת, שהפכה במרוצת הזמן לחלק בלתי נפרד מהפולקלור הדתי-עממי של צפת והגליל כולו. שנים אחדות לאחר מכן, הוחלף ספר התורה הראשון, שנידבו יהודי צפת, בספר תורה עטור כסף וזהב, שתרם בנו של הרב שמואל עבו, הרב יצחק מרדכי, וספר תורה זה נישא עד היום בתהלוכה החגיגית היוצאת בערב ל"ג בעומר מבית עבו למירון.
 
==ראו גם==