דמוקרטיה ליברלית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Addbot (שיחה | תרומות)
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q192125
←‏פלוטוקרטיה: זה ממש לא מה שסוציאליסטים באופן כללי טוענים - להיפך, רובם שואפים להשתמש בדמוקרטיה ככלי למדיניות סוציאלית.
שורה 156:
 
===פלוטוקרטיה===
[[מרקסיזם|מרקסיסטים]], [[סוציאליזםאנרכיזם|סוציאליסטיםאנרכיסטים]] ווזרמי [[אנרכיזם|אנרכיסטיםשמאל רדיקלי]] אחרים טוענים שהדמוקרטיה הליברלית היא חלק בלתי נפרד מהשיטה ה[[קפיטליזם|קפיטליסטית]], וכי בבסיסה עומדת הנצחת שיטת ה[[מעמד]]ות. הדמוקרטיה הליברלית נראית בעיניים אלו כדמוקרטית באופן שאינו מספק, ובלתי [[דמוקרטיה השתתפותית|השתתפותית]]. נטען כי זוהי דמוקרטיה [[בורגנות|בורגנית]], בה שולטים בעלי ההון. לטענתם דמוקרטיה זו אינה שוויונית, מקדמת את הפערים בחברה ומנצלת את העובדים. כן מצביעה ביקורת זו על המנגנונים הבאים להנצחת שליטת בעלי ההון בממשל:
* עלותם הגבוהה של מסעות הבחירות בדמוקרטיה הליברלית מצריכה גיוס הון רב, בין אם ממקורות עצמאיים ובין אם על ידי גיוס תרומות. התניה זו קושרת בקשר איתנים את ההון לשלטון, ומבטיחה את השפעת בעלי ההון על הממסד הפוליטי.
* אמצעי התקשורת להמונים, כוח ממשי בחברה הדמוקרטית הליברלית, נמצאים לרוב בידיים פרטיות של בעלי הון, בשל נטייתה של הדמוקרטיה הליברלית לשמירה מרבית על חופש הדיבור ולכלכלת שוק. בעלי ההון מוכנים ומסוגלים להשקיע על מנת לקבל את כלי התקשורת לשליטתם. הבעלות הפרטית באמצעי התקשורת עלולה לעוות את ההליך הדמוקרטי, מכיוון שבדמוקרטיה הליברלית המודרנית מהווים אמצעי התקשורת רכיב מרכזי בקיומה ובשמירתה של הדמוקרטיה. תפקידה של התקשורת בקידום מדיניות מסוימת בה חפץ השולט באמצעי התקשורת, או בהשקטת ההמון באמצעות אספקת "לחם ושעשועים", כך שהדיון בנושאים המהותיים נדחק אל השוליים, לשם שמירת המצב הקיים, הנוח לבעלי ההון.