בית החולים דנציגר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
גרש (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
גרש (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 6:
ב-[[16 ביוני]] [[1933]], מיד לאחר ההתנקשות ב[[חיים ארלוזורוב]], הוזעק ד"ר דנציגר מבית החולים שלו ל[[בית החולים הדסה (תל אביב)|בית החולים הדסה]] כדי לבצע את הניתוח להוצאת הקליע מגופו, אך לא הצליח להצילו.
 
בחצר בית החולים הקים בנו של ד"ר דנציגר, הפסל [[יצחק דנציגר]], סטודיו לפיסול שבו יצר בסוף [[שנות ה-30]] את יצירותיו הידועות הראשונות ובהן הפסל "[[נמרוד (פסל)|נמרוד]]". בסטודיו למדו אמנים צעירים, ובהם [[בנימין תמוז]] ו[[יחיאל שמי]]. בנימין תמוז קרא לספרו (המתאר את יצירת "נמרוד") "בין עדן לאופיר", על שם מיקומו של חצר בית החולים דנציגר, בין [[קולנוע עדן]] ל[[קולנוע אופיר]]. כמו כן הפך הסטודיו למקום מפגש תרבותי לאמנים וסופרים ובהם [[אהרון אמיר]], ובמהלך המפגשים הופצו הרעיונות [[הכנענים|הכנעניים]].
 
בית החולים גם מוזכר בספרו של [[מקס ברוד]] UNAMBO.
 
בית החולים פעל עד להריסת המבנה, בשנת [[1976]]. עם הריסת המבנה נהרס גם עץ [[שקמה]] גדול שניצב בחצר בית החולים ליד הכניסה למרתף. בשנת [[1985]] נבנה על שטח בית החולים בית משרדים על ידי חברת [[אל-רוב (ישראל)|אל-רוב]].