הצבא האירי הרפובליקני – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 26:
בינואר [[1920]] החלו הבריטים להשתמש בכוחות מילואים, המכונים "בלאק אנד טאנס" על שם צבע מדיהם החומים והשחורים, שנודעו באכזריותם. היו אלו מתנדבים שקיבלו אימון חפוז ונשלחו בהמוניהם אל הערים והכפרים. ב-[[21 בנובמבר]] [[1920]] אירע הטבח הידוע בשם "[[יום ראשון העקוב מדם (1920)|יום ראשון העקוב מדם]]" (Bloody Sunday), במהלכו נרצחו 31 אזרחים, במהלך משחק "כדורגל גאלי", כפעולת נקם של הבריטים על חיסול [[כנופיית קהיר]].
 
ב-[[1920]] הכריזו הבריטים על רצונם בהפסקת אש, וב-[[6 בדצמבר]] [[1921]] נחתם [[האמנה האנגלו אירית|ההסכם האנגלו-אירי]], שלמעשה העניק למחוזות הדרומיים של אירלנד מעמד של [[דומיניון]] - "[[מדינת אירלנד החופשית]]", שתיקרא לימים "הרפובליקה של אירלנד". חלק מהרפובליקנים, ובראשם דה ואלירה, התנגדו להסכם, וביןבעוד שמנהיגים אחרים תמכו בו. כתוצאה התפצל הארגון לתומכים ומתנגדים ופרצה מלחמת אזרחים אשר התחוללה באי בין יוני [[1922]] ואפריל [[1923]] התחוללה באי מלחמת אזרחים.
 
הצבא האירי של המדינה החדשה, על אף שהיה נחות מה-IRA מבחינת כוח אדם וחימוש, יצא מנצח, בעיקר בזכות הנהגתו של מייקל קולינס (שנהרג ממארב של ה-IRA באוגוסט [[1922]]) והסיוע הבריטי. באפריל [[1923]] הסתיימה [[מלחמת האזרחים האירית|מלחמת האזרחים]] בניצחון הממשלה האירית וה-IRA ירד למחתרת, לא לפני שהרס מפעלים ובניינים חיוניים לכלכלת המדינה הצעירה. מחיר הדמים של מלחמת האזרחים עמד על כ-4,000 הרוגים.
 
=== המאבק הקתולי לזכויות אזרח ===