|
רבי '''שלמה מקרלין''' ([[תצ"ח]], [[1738]] - [[כ"ב בתמוז]] [[תקנ"ב]], [[1792]]) היה תלמידם של [[המגיד ממעזריטש]] ורבי [[אהרן הגדול מקרלין]]. לאחר פטירת רבי אהרן מקרלין, מילא את מקומו בהנהגת [[חסידות קרלין]]. צאצאיו כיהנו כאדמו"רי '''[[חסידות לודמיר''']].
==רבי שלמה מקרלין==
==צאצאיו==
* רבי משה מלודמירמ[[חסידות לודמיר|לודמיר]]
* רבי דב בער מ[[טולצ'ין]] חתנו וממלא מקומו של רבי [[ברוך ממז'יבוז']].
** רבי שלמה ממלא מקום אביו בטולצ'ין.
* חתנו רבי דב משה בן הרב זוסמאן נכד ה[[חכם צבי]].
** חתנו (בזיווג שני) רבי [[שלמה חיים פרלוב (קוידנוב)|שלמה חיים מקוידנוב]].
==שושלת לודמיר==
בדור השני כיהן רבי משה מלודמיר בנו של רבי שלמה. שימש כ[[אדמו"ר]] אחר פטירת אביו בלודמיר. היה חתנו של רבי [[לייב הכהן]] ובזיווג שני של רבי [[דוד מסטפין]]. נפטר ב[[י"ח בשבט]] [[תקפ"ט]] ([[1829]]).
בדור השלישי, מלא את מקומו, בנו, רבי שלמה (השני) כאדמו"ר, חתנו (בזיווג שני) של רבי [[אהרן טברסקי]] מ[[חסידות צ'רנוביל|טשערנוביל]]. בנו השני של רבי משה היה רבי יהושע{{הערה|1=לפי אברהם אביש שור, [http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13080&st=&pgnum=130 '''קובץ בית אהרן וישראל''' מס' 78], הוא היה חתנו של רבי מנחם מאניש מרגליות.}}. בנו של רבי יהושע היה רבי יוסף חתן רבי נח מ[[חסידות קוברין|קוברין]].
בדור הרביעי, שימש בנו רבי מנחם נחום כאדמו"ר. חתנו של רבי מנחם מאניש מרגליות,{{הערה|בנו של הרב [[חיים מרדכי מרגליות|חיים מרדכי]] מחבר ספר [[שערי תשובה (אורח חיים)|שערי תשובה]] וחתנו של רבי [[יעקב אריה מקאוולא]] בנו של [[מרדכי מנישחיז|רבי מרדכי]] מ[[חסידות נישכיז|נישכיז]]}}. חתנו של רבי מנחם נחום היה רבי יששכר דב אייכינשטיין מ[[חסידות זידיטשוב#הדור הרביעי עד השואה|חודורוב]], נינו של רבי [[יצחק אייזיק מזידיטשוב]].
בדור החמישי, שימש בנו רבי גדליהו כאדמו"ר. רבי גדליהו היה חתנו של [[חסידות סאמבור#מייסד החסידות|רבי אורי מסאמבור]] כיהן כאדמו"ר מסאמבור בעיר [[בוריסלב]] ([[אוקראינית]]: Борислав) שם התגוררו רבים מחסידי חותנו. בשנת [[תרפ"א]] ([[1921]]) היגר ל[[ארצות הברית]] וקבע את משכנו בשכונת [[ברונקס]] בניו יורק. היה מתפלל כנוסח קרלין בצעקות וב[[התלהבות]]. נפטר ב[[כ"ד בכסלו]] [[תש"ה]] ([[1944]]).
אחר שהיגר רבי גדליהו לארצות הברית, החלו בניו רבי אורי אהרן ורבי משה לשמש כאדמו"רים. רבי אורי אהרן חתן [[חסידות סאמבור#הדור השני|רבי שלום מסאמבור]], שימש כאדמו"ר ב[[קאליש]]. נרצח ב[[השואה|שואה]] באב [[תש"ב]] ([[1942]]). רבי משה שימש כאדמו"ר ב[[סטניסלב]]. היה חתנו של רבי יהודה צבי מ[[חסידות סאמבור|סאמבור]]. נרצח ב[[דרוהוביץ'|דרוהוביטש]] בשואה ב[[י"ג באדר א']] [[תש"ג]] ([[1943]]). רבי מרדכי כיהן כאדמו"ר בסאמבור. חתניו של רבי גדליהו היו רבי אברהם יהושע העשיל גוטסמן מדרוהוביטש ורבי מנחם ישראל ערליך מדלטין.
רבי מרדכי בנו של רבי גדליהו היגר יחד עמו לארצות הברית. נסע בבחרותו ללמוד באירופה ב[[חסידות טריסק|חצר טריסק]]. היה חתנו של רבי ישכר דב מ[[חסידות זידיטשוב|חודורוב]]. הקים ישיבה ב[[ברונקס]]. כיהן כאדמו"ר מסמבור. נפטר ב[[ז' בסיוון]] [[תשט"ו]]. בנו רבי יצחק היה רב ו[[מו"צ]] ב[[בורו פארק]]. נכדו של רבי מרדכי, רבי מרדכי ישראל חיים סמט (בן חתנו הרב יוסף חנוך) מכהן כאדמו"ר מסאמבור בבורו פארק.
==לקריאה נוספת==
* [[יצחק אלפסי (חוקר חסידות)|יצחק אלפסי]], '''החסידות''', תל אביב: הוצאת מעריב, 1977, עמ' 89.
* [[אברהם אביש שור]], השפעתו של מרן הקדוש רבי שלמה מקארלין זיע"א הי"ד ברוסיה הלבנה (רייסין), '''[[קובץ בית אהרן וישראל]]'''
**[http://hebrewbooks.org/pdfpager.aspx?req=13042&st=&pgnum=173 ח, א, תשנ"ג, עמ' קסט-קעו]
| 