הבדלים בין גרסאות בדף "משולם פייש לאווי (השני)"

לאחר ש[[הצבא האדום]] נכנס למרגיטה שוחרר סג"ל לאווי. הוא נדד בתחילה ל[[ארד (עיר)|ארד]], אחר כך ל[[מאקו (עיר)|מאקו]] ולבסוף לקליינווארדיין (Kisvárda). בכל היישובים האלה ניסה להקים מחדש קהילות יהודיות, אך לא נותרו בהן די ניצולים לשם כך. בתש"ו נשא לאישה את חוה, בתו של הר' יהודה ויינגרטן. לאחר זמן מה הוזמן על ידי שרידי חסידות טאש לבוא ולשמש כרב בנירג'האזה וליטול את תפקיד האדמו"ר. הוא שהה עמם כשנתיים וחצי לפני שחששו מהשלטון הקומוניסטי הביא אותו להחליט לעזוב את הארץ ולהורות לבני הקהילה לעשות כמוהו.{{הערה|שם=רכט}}
 
באדר תשי"א{{הערה|שם=אוא|Yitzchak Cohen. '''[http://matzav.com/tosh-a-chassidic-oasis-in-quebec Tosh: A Hassidic Oasis in Quebec]'''. המודיע, 10 בספטמבר 2010.}} הוא יצא את הונגריה ונסע ל[[מונטריאול]] שב[[קנדה]], שם התגורר אחיו הגדול, חיים יוסףשלמה;{{הערה|שם=רכט}} גם אחותם פריידל, אשת הר' שמואל מאיר לייפער, שרדה את השואה.{{הערה|שם=רל|אמסעל, עמ' ר"ל.}} מיד לאחר פסח הקים בעיר את בית המדרש "אוהל אלימלך". זמן קצר לאחר הגירתו החליט שעליו לעקור עם קהילתו אל מחוץ לעיר על מנת להיות מבודדים מהשפעות העולם החיצון.{{הערה|שם=רכט}} הוא האדמו"ר היחיד המתגורר כיום בקנדה.{{הערה|שם=מני}}
 
בשנת [[1963]], באמצעות הלוואה שקיבל מהתאגיד הפדרלי למשכנתאות ושיכון, הוא הקים שיכון חסידי בשם "קריית טאש" בעיר בּוּאַבְּרִיאַן הרחוקה כ-30 ק"מ מ[[מונטריאול]].{{הערה|שם=עש|Ernest Krausz‏, Gitta Tulea.'''Jewish Survival: The Identity Problem at the Close of the Twentieth Century'''. Transaction Publishers, 1998. עמ' 178.}} למקום עברו שמונה-עשרה משפחות של חסידיו.{{הערה|Robert J. Brym. '''The Jews in Canada'''. Oxford University Press, 1993. עמ' 127.}} מרכז החיים היה ישיבה בראשותו: נכון ל-1973 היו בה כבר 120 לומדים.{{הערה|'''המאור'''. שנה כ"ה, קונטרס ב', כסלו-טבת התשל"ג. עמ' 43.}} עם השנים נאספו סביבו חסידים רבים, וישנן קהילות של טאש גם ב[[ברוקלין]] וב[[לונדון]].{{הערה|שם=מני|J.J. Lewis, William Shaffir. '''[http://home.cc.umanitoba.ca/~lewis2/documents/Tosher-Rebbe.pdf Tosh, Between Earth and Moon: A Hasidic Rebbe’s Followers and his Teachings]'''. Cambridge Scholars, 2011.}} אוכלוסיית קריית טאש גדלה במהירות בשנים הבאות: ב-1987 היו בה אלף תושבים, וב-1997 המספר גדל ל-1,500.{{הערה|שם=עש}} לפי מפקד האוכלוסין הקנדי של 2011, היו בבואבריאן 1,870 תושבים ששפת אמם היא יידיש.{{הערה|1=[http://www12.statcan.gc.ca/census-recensement/2011/dp-pd/prof/details/page.cfm?Lang=E&Geo1=CSD&Code1=2473005&Geo2=PR&Code2=24&Data=Count&SearchText=Boisbriand&SearchType=Begins&SearchPR=01&B1=All&Custom= בואבריאן, מפקד האוכלוסין לשנת 2011.]}} לפי ה[[אתנוגרפיה|אתנוגרף]] [http://www.sociology.mcmaster.ca/people/shaffir פרופ' ויליאם שפיר], שחקר את החסידות, מתגוררים בקרייה כיום "כמה אלפים".{{הערה|שם=מני}}
משתמש אלמוני