בן ציון הלברשטאם – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 32:
נולד בבוקובסק (Bikofsk) שב[[גליציה]] לאדמו"ר מבאבוב רבי [[שלמה הלברשטאם (הראשון)]] ([[תר"ז]]-[[תרס"ה]]), שלימד בישיבת [[וישניצה (לובלין)|וישניצה]], ולאמו מרת רבקה הנה. אביו היה בנו של ר' מאיר נתן הלברשטאם, מבני ר' [[חיים הלברשטאם]] מ[[חסידות צאנז|צאנז]], ואמו הייתה בת רבי יהושע מ[[חסידות קמינקא|קמינקא]]. נישא לבתו של רבי נפתלי מ[[חסידות מעליץ|מעליץ]] ובזיווג שני לבתו של רבי [[שלום אליעזר הלברשטאם]] (בנו של רבי חיים מצאנז וחתנו של רבי מרדכי דב מ[[חסידות הורניסטייפול|הורניסטייפול]] חתנו של רבי חיים מצאנז) ממנה נולדו לו ילדיו. בשנת [[תרנ"ב]] ([[1892]]) עברה המשפחה לבאבוב, בשל מחלת האב. העיירה באבוב נחשבה למקום שקט יותר ובריא יותר עבור האב. לאחר זמן מה החריפה מחלת האב, ורבי בן ציון קיבל על עצמו את הרבנות במקומו. ב[[א' בתמוז]] [[תרס"ה]] ([[4 ביולי]] [[1905]]) נפטר אביו, והחסידים הכתירו אותו כאדמו"ר מבאבוב.
בתקופת [[מלחמת העולם הראשונה]] היה ר' בן ציון פליט ב[[אוסטריה]], ושב ל[[פולין]] לאחר המלחמה. הוא הקים מחדש את ישיבתו בבאבוב, וקרא לה "עץ חיים".
הלחין למעלה מ-100 ניגונים, בין המפורסמים שבהם:[[יה ריבון]] ו"מה אשיב".
==במלחמת העולם השנייה==
בעת פלישת ה[[גרמניה|גרמנים]] ל[[ברית המועצות]], שהה ר' בן ציון ב[[לבוב]], שנפלה בידי ה[[נאצים]] ב[[יולי]] [[1941]]. הרבי התגורר באותה עת בביתו של אחד מחסידיו, אליהו אביגדור ברינר. במשך כחודש הרב הסתתר בחדר שכוננית הסתירה את דלתו, אולם חבר ניסה לשכנעו לצאת ממקום מסתורו, בטענה שהגרמנים גילו אכזריות רבה יותר כלפי אלה שנתפסו במקומות מסתור. כמו כן החבר טען שהגרמנים יכבדו את המסמכים הרשמיים של הרב, שהעידו על היותו תושב זר. תחילה הרב לא קיבל את הטיעונים האלה, אך בסופו של דבר השתכנע. ביום שישי, ה-25 ביולי, ראש חודש אב, הוא יצא ממקום מסתרו והתמקם בגלוי באחד מחדרי הדירה.
שורה 90 ⟵ 93:
[[קטגוריה:יהודים בשואה: פולין]]
[[קטגוריה:משפחת טברסקי]]
[[קטגוריה:מלחיני מוזיקה חסידית]]
| |||