ויקיפדיה

תאוריית הלמידה החברתית – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Mvugalter (שיחה | תרומות)
118 עריכות
עריכה
שורה 1:
{{בעבודה אקדמית, חופשי|מוסד=אוניברסיטת בן גוריון בנגב |קורס=מדיניות מערכות מידע - תשע"ג|יעד=}}
'''תיאורית הלמידה החברתית''' (SLT - Social Learning Theory{{הערה|[http://en.wikipedia.org/wiki/Social_learning_theory SLT - Social Learning Theory] בוויקיפדיה האנגלית}}) היא תיאוריהתאוריה המסבירה את ה[[התנהגות]] האנושית כשמושפעתכמושפעת מגורמים סביבתיים וקוגניטיבייםו[[קוגניציה|קוגניטיביים]]. כמו תאוריות [[למידה]] אחרות, SLT מסבירה כיצד אנשים חושבים ומהם הגורמים המשפיעים על התנהגותם. <ref name="main"> Bandura Aalbert (1973). Social Learning Theory </ref>
כמו תיאוריות [[למידה]] אחרות, ה- SLT מסבירה כיצד אנשים חושבים ומהם הגורמים המשפיעים על התנהגותם.
<ref name="main"> Bandura Aalbert (1973). Social Learning Theory </ref> <br />
 
ה- SLT נגזרה מתוך תאורייתרעיון ה[[מסוגלות עצמית|מסוגלות העצמית]], המתייחסת לאמונת הפרט ביכולת שלו לבצע משימה והמידה שבה הפרטהוא מאמין שהפעולות שלו יובילו לתוצאות הרצויות.
<ref> Bandura Aalbert (1977). Toward a Unifying Theory of Behavioral Change. Psychological Review Vol.84, No 2, 191-215 </ref>
 
התאורייה נגזרה לראשונה על ידי רוברט סירס{{הערה|[http://en.wikipedia.org/wiki/Robert_Richardson_Sears רוברט סירס], בוויקיפדיה האנגלית}}, שניסה למזג תיאוריהתאוריה [[פסיכואנליזה|פסיכואנליטית]] עם לימודילמידת תגובה לגירויים על מנת להסביר את ההתנהגות האנושית. חוקר אחר בשם [[אלברט בנדורה]], עמיתו של סירס, הלך בדרך שונה ממנו; הוא זנח את התיאוריההתאוריה הפסיכואנליטית ושם דגש בעיקר על יכולות קוגניטיביות ועיבוד המידע. <brהגישה />של בנדורה הייתה דומיננטית יותר מבחינה תאורטית והובילה אותו לזכייה בפרסים ממוסדות אקדמיים רבים ברחבי העולם על מחקריו אודות תיאורית הלמידה החברתית.
הגישה של בנדורה הייתה דומיננטית יותר מבחינה תיאורטית והובילה אותו לזכייה בפרסים ממוסדות אקדמיים רבים ברחבי העולם על מחקריו אודות תיאורית הלמידה החברתית.
 
== התיאוריההתאוריה לפי אלברט בנדורה ==
בנדורה שם דגש על היכולת לסימבוליזציה – יצירת מפה מנטלית של העולם בראש (ייצוגים). יכולת זו מאפשרת לחשוב על רצף של עבר-הווה-עתיד וכן מאפשרת לפעול על הייצוגים במחשבה. תהליך הלמידה אינו מחייב התנסות וניתן לעסוק ביצירה גם במחשבה.
יכולת זו מאפשרת להחזיק רצף של עבר-הווה-עתיד וכן מאפשרת לפעול על הייצוגים במחשבה.
תהליך הלמידה אינו מחייב התנסות וניתן לעסוק ביצירה גם במחשבה.
 
ביןמרגע הופעת ה[[גירוי|הגירוי]] עד לתגובה מתרחש תהליך קוגניטיבי:
האדם רואה גירוי -> חושב עליו -> מפרש אותו -> מפתח ציפייה לגביו -> מגיב. בסופו של דבר האדם מגיב לפירוש שנתן לגירוי ולא לגירוי עצמו.
 
=== דטרמינזם הדדי (Reciprocal Determinism): ===▼
בסופו של דבר האדם מגיב לפירוש שנתן לגירוי ולא לגירוי עצמו.
 
▲=== דטרמינזם הדדי (Reciprocal Determinism): ===
[[קובץ:Triangle_Bandura.png|שמאל|ממוזער|250px|איור 1]]
 
מתיאורית הלמידה החברתית נגזר שהתנהגות האדם מושפעת מהיחסים בין הגורמים הבאים:<ref name="bandura_sears" >John.E. (1992). Social Learning Theory and Development Psychology: The Legacies of Robert Sears and Albert Bandura. Development Psychology Vol. 28, No.5, 776-786 </ref > (ראו איור 1)
# [[קוגניטיבי|גורמים קוגניטיביים]]▼
<ref name="bandura_sears" >John.E. (1992). Social Learning Theory and Development Psychology: The Legacies of Robert Sears and Albert Bandura. Development Psychology Vol. 28, No.5, 776-786 </ref > (ראו איור 1).
▲# [[קוגניטיבי|גורמים קוגניטיביים]]
# השפעות סביבתיות
# השפעות התנהגותיות
 
קיימת השפעה הדדית של האדם על הסביבה ושל הסביבה על האדם: האדם יוצר ייצוגים מנטליים של הסביבה ואז פועל על פיהם, כלומר האדם הוא זה שיוצר את המציאות. במקביל, הסביבה משפיעה על התהליכים הקוגניטיביים שעיצבו את הייצוגים המנטליים.<ref name="main" />
כלומר האדם הוא זה שיוצר את המציאות. במקביל, הסביבה משפיעה על התהליכים הקוגניטיביים שעיצבו את הייצוגים המנטליים. <ref name="main" />.
המשולש מתקיים בכל סיטואציה בחיים.
התנהגות הפרט הינה פונקציה של שני פרמטרים: הסביבה שלו ותכונות האישיות שלו.
אחת החולשות הגדולות של קשר נוסחאתי שכזה היא ההתייחסות לסביבה ולנטיית הפרט כאל משתנים בלתי תלויים. שהרי הסביבה
הינה יישות משתנה התלויה בהתנהגות וההתנהגות של הפרט מושפעת מהסביבה. מדובר בקשר דו-צדדי בין הישויות. <ref name="bandura_sears " />.
 
התנהגות הפרט היא פונקציה של שני פרמטרים: הסביבה שלו ותכונות ה[[אישיות]] שלו. אחת החולשות של קשר נוסחאתי שכזה היא ההתייחסות לסביבה ולנטיית הפרט כאל [[משתנה בלתי תלוי|משתנים בלתי תלויים]] - שהרי הסביבה היא ישות משתנה התלויה בהתנהגות וההתנהגות של הפרט מושפעת מהסביבה. מדובר בקשר דו-צדדי בין הישויות.<ref name="bandura_sears " />
לפי תיאורית הלמידה החברתית של בנדורה, גורם נוסף המשפיע על התנהגות הפרט הוא היכולת הקוגניטיבית שלו. ▼
 
היכולת הקוגניטיבית של הפרט משפיעה על הכיוון העתידי שלו בפתרון בעיות, חיזוי השלכות לעתיד של פעולות
▲לפי תיאוריתתיאוריית הלמידה החברתית של בנדורה, גורם נוסף המשפיע על התנהגות הפרט הוא היכולת הקוגניטיבית שלו. יכולת זו משפיעה על הכיוון העתידי שלו בפתרון בעיות, חיזוי השלכות לעתיד של פעולות שונות והיערכות להן מראש.
שונות והיערכות להן מראש.
 
=== למידה באמצעות צפייה (Observational Learning) ===
 
החידוש המרכזי בתיאורית הלמידה החברתית של בנדורה, יחד עם עמיתו ריצ'רד ווטרס (Richard Walters), היה שתהליך הלמידה מושפע מחיקוי. השלב הראשון כולל התבוננות במודלים משפיעים, והשלב השני הוא חיקוי ההתנהגות. יכולת הפרט ללמוד תוך התבוננות וחיקוי מודל, מאפשרת לו ללמוד התנהגות חדשה ללא ניסוי וטעייה. הפרט מסתמך על ניסיון של אחרים ופועל בהתאם לכך, ומצפה שההתנהגות שלו תוביל לתוצאה מסוימת בעקבות מה שלמד מהניסיון שלו דרך צפייה באחרים.
החידוש המרכזי בתיאורית התלמידה החברתית של בנדורה יחד עם הקולגה שלו ריצ'רד וולטרס(Richard Walters)
היה שתהליך הלמידה מושפע מחיקוי, וזה היה לב ליבה של התיאוריה שפיתחו.
תהליך הלמידה נובע משני שלבים עיקריים. השלב הראשון כולל התבוננות במודלים משפיעים, והשלב השני הוא חיקוי ההתנהגות.
יכולת הפרט ללמוד תוך התבוננות וחיקוי מודל, מאפשרת לו ללמוד התנהגות חדשה ללא ניסוי וטעיה.
הפרט מסתמך על ניסיון של אחרים ופועל בהתאם לכך, ומצפה שההתנהגות שלו תוביל לתוצאה מסוימת בעקבות
מה שלמד מהניסיון שלו דרך צפייה באחרים.<br />
 
נמצא כי הלמידה מושפעת יותר מצפייה באדם מאותו מין ובאותו [[סטטוס חברתי]]. כמו כן, ככל שיש יותר אנשים המבצעים אותה פעולה, הלמידה תהיה אינטסיבית יותר.
כמו כן, ככל שיש יותר אנשים המבצעים אותה פעולה, הלמידה תהיה אינטסיבית יותר.<br />
 
לפי בנדורה, יכולות להתפתח תגובות רגשיות ע"יעל ידי התבוננות בחוויות מכאיבות או משמחות. בנדורה במחקרו על הלמידה החברתית התמקד ב[[הנעה|מוטיבציה]] האנושית, במחשבות ובביצועים של הפרט.
בנדורה במחקרו על הלמידה החברתית התמקד [[הנעה|במוטיבציה]] האנושית, במחשבות ובביצועים של הפרט.
 
ה[[ניסוי בנדורה|ניסויים הידועים ביותר של בנדורה]] נערכו בשנים 1961-1963 באמצעות ליצנים מנופחים (בובת [[נחום-תקום]]). בנדורה בדק את תפקיד מודל ההתנהגות האנושית בקרב ילדים שחולקו ל-3 קבוצות:
'''ניסויי בנדורה בתיאוריית הלמידה החברתית'''
# הילדיםילדים נחשפושנחשפו להתנהגות אגרסיבית של מבוגרים. המבוגרים גילו התנהגות של אלימות מילולית ופיסיתופיזית כלפי הבובות.▼
# הילדיםילדים נחשפושנחשפו למבוגרים ששיחקו בלבביות עם הבובות.▼
# הילדיםילדים לאשלא נחשפו להתנהגות כלשהי .<ref>Bobo Doll experiment, [http://en.wikipedia.org/wiki/Bobo_doll_experiment Bobo Doll experiment], 12.3.82</ref> .▼
 
התוצאות הראו שילדים חיקו אחראת המודל שנחשפו אליו.: הילדים בקבוצה הראשונה תקפו את הבובה כמו המבוגרים.<br />עוד נמצא כי בנים גילו פי 4 יותר אלימות פיזית מאשר בנות. ▼
הניסויים המפורסמים ביותר נערכו ע"י בנדורה בשנים 1961-1963 בליצנים מנופחים (בובת נחום-תקום).
בנדורה בדק את תפקיד מודל ההתנהגות האנושית בקרב ילדים שחולקו ל-3 קבוצות:<br />
▲# הילדים נחשפו להתנהגות אגרסיבית של מבוגרים. המבוגרים גילו התנהגות של אלימות מילולית ופיסית כלפי הבובות.
▲# הילדים נחשפו למבוגרים ששיחקו בלבביות עם הבובות.
▲# הילדים לא נחשפו להתנהגות כלשהי .<ref>Bobo Doll experiment, [http://en.wikipedia.org/wiki/Bobo_doll_experiment], 12.3.82</ref> .
 
לפי התיאוריההתאוריה שבנדורה פיתח, ישנם 4 תהליכים כאשר כל אחד מהם בעל השפעה על רכישת ידע או ההחלטה לבצע שימוש בידע לכדי התנהגות:{{ש}}▼
▲התוצאות הראו שילדים חיקו אחר המודל שנחשפו אליו. הילדים בקבוצה הראשונה תקפו את הבובה כמו המבוגרים.<br />
תשומת לב -> שימור בזיכרון -> ביצוע -> מוטיבציה.<ref name="main" />. ▼
 
* '''תשומת לב''' (Attention)''' - אנשים לא יכולים ללמוד ע"יעל ידי צפייה בהתנהגות, אלא אם כן הם מתבוננים בה בתשומת לב. ▼
עוד נמצא כי בנים גילו פי 4 יותר אלימות פיזית מאשר בנות.
* '''שימור בזכרוןבזיכרון''' (Retention)''' – ידע נשמר במוח האדם כייצוג סימבולי על מנת לבצע את בו שימוש בעתיד. מתבצעת חלוקה לסמלים אותם ניתן לאחסן בקלות ללא פגע ולשלוף בעת הצורך במהירות. שימור הידע נועד להפוך את מה שהאדם רואה כסמלים לתכונות ועצמים של ההתנהגות.▼
* '''ביצוע''' (Production)''' - הזיכרון הסמלי של ההתנהגות הופך לפעולות גלויות.▼
* '''מוטיבציה''' (Motivation)''' - הזיכרון של הפעולה יתפוגג, אלא אם כן לפרט יש המוטיבציהמוטיבציה המספקתמספקת לחזור על ההתנהגות.▼
 
האפקטיביות של למידה מתצפית תלויה ב-4 תהליכים אלה, וגידול כל אחד מהממדים לבדו, יגדיל את היקף העצמההעוצמה של תהליך הלמידה.▼
'''תהליך שרשרת'''
 
=== וויסותויסות עצמי (Self-Regulation) === ▼
▲תשומת לב -> שימור בזיכרון -> ביצוע -> מוטיבציה.<ref name="main" />.
▲לפי התיאוריה שבנדורה פיתח ישנם 4 תהליכים כאשר כל אחד מהם בעל השפעה על רכישת ידע או ההחלטה לבצע שימוש בידע לכדי התנהגות:
 
ויסות עצמי הוא היכולת להניע תהליך או היכולת לא להגיב לגירוי מתוך בחירה מודעת[[מודע]]ת ושליטהו[[שליטה עצמית]]. האדם מווסת את עצמו ע"יעל ידי מתן חיזוקים עצמיים ללא צורך בחיזוקים ממשיים. מערכת הוויסות העצמי אינה מולדת אלא התפתחותית. אנשים שונים נבדלים ביכולת הוויסות העצמי. <ref name="main" />.▼
▲* '''תשומת לב (Attention)'''- אנשים לא יכולים ללמוד ע"י צפייה בהתנהגות, אלא אם כן הם מתבוננים בה בתשומת לב.
▲* '''שימור בזכרון (Retention)'''– ידע נשמר במוח האדם כייצוג סימבולי על מנת לבצע את בו שימוש בעתיד. מתבצעת חלוקה לסמלים אותם ניתן לאחסן בקלות ללא פגע ולשלוף בעת הצורך במהירות. שימור הידע נועד להפוך את מה שהאדם רואה כסמלים לתכונות ועצמים של ההתנהגות.
▲* '''ביצוע (Production)'''- הזיכרון הסמלי של ההתנהגות הופך לפעולות גלויות.
▲* '''מוטיבציה (Motivation)'''- הזיכרון של הפעולה יתפוגג, אלא אם כן לפרט יש המוטיבציה המספקת לחזור על ההתנהגות.
 
▲האפקטיביות של למידה מתצפית תלויה ב-4 תהליכים אלה וגידול כל אחד מהממדים לבדו, יגדיל את היקף העצמה של תהליך הלמידה.
 
▲=== וויסות עצמי (Self-Regulation) ===
 
▲היכולת להניע תהליך או היכולת לא להגיב לגירוי מתוך בחירה מודעת ושליטה עצמית. האדם מווסת את עצמו ע"י מתן חיזוקים עצמיים ללא צורך בחיזוקים ממשיים. מערכת הוויסות העצמי אינה מולדת אלא התפתחותית. אנשים שונים נבדלים ביכולת הוויסות העצמי. <ref name="main" />.
הוויסות העצמי מתרחש דרך שלושה תהליכים:
 
#התבוננות עצמית
#שיפוט / הערכת התנהגות (ביחס לסטנדרטים עצמיים או בהשוואה לאחרים)
#תגובה (תגמול /או עונש).
 
הוויסות העצמי מתפתח באמצעות הפנמת תגובות של אחרים, ולמידה ממודל אחר שמווסת את עצמו (למשל ילדים שצופים בהוריהם).
שורה 92 ⟵ 66:
== שימושים ==
 
מחקרים רבים עשו שימוש בתיאוריתבתיאוריית הלמידה החברתית. דוגמאות לשימושים:
* בדיקת ההשפעה של למידה ממודל על פיתוח מיומנויות [[מחשב]] במוסדות חינוכיים ואקדמיים.<ref> Mun Y.Y & Davis.F (2003). Developing and Validating an Observational Learning Model of Computer Software Training and Skill Acquisition .Information System Research, Vol. 14, No 2, 146-169 </ref>
* השפעת הסביבה הטכנולוגית על יכולת הלמידה. איך- האופן בו מורכבות וחדשנות של טכנולוגיה להעברת מסרים משפיעהמשפיעות על יכולת הלמידה וביצוע המשימות של אנשים.‏‏‏ <ref name="second" />.▼
Observational Learning Model of
* Distributed Learning - כיצדהאופן בו למידה מבוזרת ללא תלות בזמן או במיקום גיאוגרפיגאוגרפי שונה בהשפעותיה מלמידה פרונטלית. <ref name="second" >Maryam A.&George M.&Youngjin Y.(2002). A Comparative Study of Distributed Learning Environments on Learning Outcomes. Information Systems Research, Vol. 13, No. 4 </ref>▼
Computer Software Training and Skill Acquisition
* נעשה מחקר בתחום למידה המבוססת מערכות טכנולוגיות ([[E-learning]]) במטרהשנועד לבחון מהי הדרך הטובה ביותר לפתח ולבחון כישורים וידע. המחקר מנסהבוחן להביןאת איךהאופן בו תשתיות ה-IT יכולות לתרום לתהליך הלמידה ולספק הזדמנויות חדשות של שליטה בקצב למידה של המשתמש.<ref>Santhanam, R., Sasidharan, S., & Webster, J. (2008). Using self-regulatory learning >‏ to enhance e-learning-based information technology training. Information Systems Research, 19, 26-47</ref>‏▼
.Information System Research
Vol.14, No 2, 146-169 </ref>
 
▲* השפעת הסביבה הטכנולוגית על יכולת הלמידה. איך מורכבות וחדשנות של טכנולוגיה להעברת מסרים משפיעה על יכולת הלמידה וביצוע המשימות של אנשים.‏‏‏ <ref name="second" />.
▲* Distributed Learning- כיצד למידה מבוזרת ללא תלות בזמן או במיקום גיאוגרפי שונה בהשפעותיה מלמידה פרונטלית. <ref name="second" >Maryam A.&George M.&Youngjin Y.(2002). A Comparative Study of Distributed
Learning Environments on
Learning Outcomes. Information Systems Research
Vol. 13, No. 4 </ref>.
 
▲* נעשה מחקר בתחום למידה המבוססת מערכות טכנולוגיות ([[E-learning]]) במטרה לבחון מהי הדרך הטובה ביותר לפתח ולבחון כישורים וידע. המחקר מנסה להבין איך תשתיות ה-IT יכולות לתרום לתהליך הלמידה ולספק הזדמנויות חדשות של שליטה בקצב למידה של המשתמש.<ref>Santhanam, R., Sasidharan, S., & Webster, J. (2008). Using self-regulatory learning >‏
to enhance e-learning-based information technology training. Information Systems Research, 19, 26-47</ref>‏
 
==ראו גם==
* [[מסוגלות עצמית]]
 
*[[למידה מרחוק]]
 
==קישורים חיצוניים==
* http://www.ted.com/talks/daphne_koller_what_we_re_learning_from_online_education.htmlדפנה קולר, [[http://www.ted.com/talks/daphne_koller_what_we_re_learning_from_online_education.html דפנה קולר: מה אנו למדים מהוראה מקוונת]., באתר TED, הרצאה באנגלית מאתר [http://www.ted.com/ TED] עם כתוביות בעברית {{וידאו}}
* [http://education-portal.com/academy/lesson/social-cognitive-learning-theory-definition-and-examples.html . הסבר ודוגמאות של שימושים בתיאוריתבתיאוריית הלמידה החברתית,] בשפה{{אנגלית}} אנגלית.{{וידאו}}
 
==הערות שוליים==
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
 
[[קטגוריה:מידעלמידה]]▼
 
[[קטגוריה:מערכותפסיכולוגיה מידעחברתית]]
[[קטגוריה:טכנולוגיה]]
[[קטגוריה:מדע וטכנולוגיה]]
▲[[קטגוריה:מידע]]
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/תאוריית_הלמידה_החברתית"