הבדלים בין גרסאות בדף "הוראצי גינצבורג"

תקלדה, יש עוד הרבה כאלו
מ (←‏שלט אצולה: שתי שקל - רבעים)
(תקלדה, יש עוד הרבה כאלו)
אביו של הוראציו גינצבורג היה בנקאי ונדבן יהודי-רוסי [[יוסף גינצבורג]].
 
האב [[יוסף גינצבורג]] ביחד עם שני בניו הוראציו ואוריה יסדו בנק "יוסף יווזל גינצבורג" ב[[סנקט פטרבורג]] עם בסניףסניף ב[[פריספריז]]. עקב קרבתה של משפחת גינצבורג למשפחת [[רוטשילד]] כבר בשנת [[1860]] הבנק היה לאחד הגדולים ב[[האימפריה הרוסית|אימפריה הרוסית]].
 
בשנים [[1872]] - [[1868]] הוא ניהל כספים של [[דוכס גדול|הדוכס הגדול]] של [[הסן]] ומונה על ידו ל[[קונסול דיפלומטי|קונסול כללי]] ברוסיה (זה היה פעם ראשונה ששלטון הצארי הסכים למינוי יהודי לתפקיד הרם מעלה כזה).
 
ב-[[1878]] בתקופת [[המלחמה העות'מאנית-רוסית (1877-‎1878)|מלחמת רוסיה-טורקיה]] הלווה לממשלה הרוסית 10 מיליון רובלים (להשוואה סכום זהה להלוואה מבנק ממלכתי).
אחרי שב-1892 הבנק "יוסף יווזל גינצבורג" נקלע לקשיים, הוראציו גינצבורג הפנה את עסקיו לתחום כריית זהב. הוא רכש שליטה על אחתאחד המכרותממכרות הזהב הגדולותהגדולים ב[[סיביר]] על גדות נהר [[לנה]].
 
הוראציו גינצבורג ובניו שלטו על מספר חברות כרייה נוספות.
רבים מאנשי רוח הרוסים היו באי ביתו, ביניהם [[איוואן טורגנב|טורגנב]], [[סטסוב]], [[מיכאיל סלטיקוב-שצ'דרין|סלטיקוב-שצ'דרין]], [[אנטון רובינשטיין]] ו[[ליאופולד אאואר]]. פילוסוף [[ולדימיר סולוביוב]] היה חברו הקרוב.
 
על שם הוראציו גינצבורג נקראה משלחת אטנוגרפיתאתנוגרפית לחקר קהילות יהודיות ב[[פודוליה]] ו[[ווהלין]] בשנים 1914-1911 שמומנה על ידי בנו ולדימיר ושבראשותה עמד [[ש. אנ-סקי]].
 
==תואר אצולה==
משתמש אלמוני