חסידות שפיקוב – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
'''חסידות שפיקוב''' הייתה [[חצר חסידית|חסידות]] בת של [[חסידות סקווירא]]. ה[[אדמו"ר]] הראשון בחסידות היה רבי מנחם נחום טברסקי.
==תולדות החסידות==
רבי מנחם נחום טברסקי, בנו השני של רבי יצחק מסקווירא, כיהן ברבנות ואדמו"רות [[שפיקוב]] עוד בחיי אביו. היה חתנו של הרב מרדכי טברסקי בן דודו רבי דוד מ[[חסידות טולנא|טולנא]]. נפטר ב[[א' בניסן]] [[תרמ"ו]].
את מקומו מילא בנו רבי מרדכי טברסקי חתנו של דודו זקנו רבי יוחנן מ[[חסידות רחמסטריווקא|רחמסטריווקא]]. נפטר בניסן [[תרע"ד]]. בניו היו רבי [[יצחק נחום טברסקי|יצחק נחום]], חתנו של רבי [[ישכר דב רוקח (הזקן)|ישכר דב]] מ[[חסידות בעלז|בעלז]] ורבי משה דוד חתנו של רבי שלמה זלמינא מ[[חסידות רשקוב|רשקוב]]. אחד מחתניו היה רבי מנחם נחום מ[[חסידות טריסק|טריסק ורשה]].
את מקומו מילא חתנו רבי שלום יוסף פרידמן ([[תרל"ז]]-[[י"ד באדר]] [[תר"פ]]), בנו של רבי דוד פרידמן, בנו של רבי [[יצחק מבוהוש]]. רבי שלום יוסף השתייך ל[[חסידות רוז'ין]], שדרכה שונה מחסידות שפיקוב שמוצאה מ[[חסידות צ'רנוביל|שושלת צ'רנוביל]]. לאחר [[מלחמת העולם הראשונה]], בה נמלטו כל אדמו"רי רוז'ין ל[[ווינה]] ו[[פולין]], נשאר האדמו"ר היחידי מבית רוז'ין ברחבי רוסיה, וחסידי רוז'ין הרוסיים נהיו לחסידיו, בהם אף זקנים שהיו אצל אבי השושלת רבי [[ישראל מרוז'ין]]. בשנת תר"פ התפרצה מגיפת [[טיפוס הבטן|טיפוס]] באיזור, ואשתו נפטרה בחודש שבט והוא נפטר בחודש אדר.
בניו של רבי שלום יוסף היו רבי דוד ורבי יצחק. רבי דוד הוצרך להמלט משפיקוב עקב רדיפות השלטונות, ואחיו הצעיר, רבי יצחק ([[כ"ו באייר]] [[תרס"ג]], [[1903]] - [[י"ד באב]] [[תשנ"ב]], [[1992]]), שהיה בחור בן 17, הוכתר לאדמו"ר כממלא מקום אביו. לאחר מספר חודשים אף הוא הוצרך להמלט, וחזר ל[[בוהוש]], שם נישא לנכדתו של האדמו"ר, יוכבד פייגא בת רבי [[מנחם מנדל פרידמן]] (אחיו של אביו), חתן רבי [[ישראל שלום יוסף פרידמן]] (דודו זקנו). בהמשך כיהן באדמו"רות שפיקוב ב[[בוקרשט]], ולאחר פטירת חותנו, קיבל גם את אדמו"רות בוהוש. לאחר המלחמה השתמש בשתי השמות, אך עם השנים נשאר שמו כאדמו"ר מבוהוש בלבד, וכך נכחד שם חסידות שפיקוב.
{{חסידויות}}
| |||