פדגוגיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Dvorychesh (שיחה | תרומות) |
|||
שורה 21:
===הגישה האסוציאטיבית===
האסוציאטיביים שלטו בכיפה במשך תקופה ממושכת למדי. גישה זו היא מכניסטית במהותה. על פי גישה זו, רשמים המתקבלים על ידי המוח קשורים אחד לשני בגלל פקטורים מכניים כגון הדמיון ביניהם. וכן, שרעיונות חדשים אמורים לסלול מסלולים חדשים במוח; רעיונות ישנים וחוזרים לעתים קרובות חורצים במוח מסלולים עמוקים. רעיונות אמורים להיוולד מרשמים כאלו באסוציאציה. לדוגמה, הרעיון של אדום אמור להתפתח בדמיון כתוצאה מקליטת רשמים רבים של אדמומיות. המשמעות של רעיון זה עבור אנשי החינוך, כמובן, הייתה שעל מנת שרעיון יקובע במוח באופן קשיח, יש לחזור עליו שוב ושוב.
ע"פ הגישה, האדם נולד עם יכולת אחת בלבד וזו היכולת האסוציאטיבית. כלומר, היכולת לקשר בין תחושות, היא יכולת מולדת ועליה מתבססת כל תהליך הלמידה. על כן, האסוציאניסטים הציעו מספר חוקים ובניהם חוק הסמיכות וחוק הדמיון. ע"פ חוק הסמיכות, בני האדם יכולים לזהות עצמים או אירועים שסמוכים בזמן או במקום וכך נוצרת תעלת פיזור במוח. מדובר בתהליך פיזיולוגי, שעל פיו, אירועים שסמוכים בזמן או במקום - יצרו אסוציאציה, כוון שהם מתחברים מבחינה פיזיולוגית באמצעות תאי עצבים שמחברים את התחושות.
הגישה האסוציאניסטית היא הבסיס לגישה ההתנהגותית בלמידה, שמבוססת בין היתר, על היכולת לקשר בין תחושות. למשל, תהליך ההתניה הקלסית, מתבסס ברובו על עקרון חוק הסמיכות.
יוהאן פרידריך הרברט (Johann Friedrich Herbart) היה הפילוסוף המוביל האקדמי של הפילוסופים בארצו{{מקור}}. הוא האמין שלתפיסות ורעיונות יש עניין למשוך או להמשך לרעיונות ותפיסות דומות{{מקור}}. תלמיד אמור להתעניין במושגים הקרובים לאלו אותם כבר רכש ובהם הוא שולט. על המורה האחראי לדאוג שהעניין האישי יבוא לידי מימוש. הרברט לא השאיר דבר למזל ולכן קבע חמישה שלבים המרכיבים הוראה:
| |||