היציאה מן החומות – הבדלי גרסאות

למרות שלא היו הראשונים, היו היהודים הגורם העיקרי שהיטה את הכף לטובת העיר החדשה, וזאת בשל המבנים והשכונות הרבות שבנו מחוץ לחומות. הבנייה הייתה כמעט רק למטרות מגורים, וזאת בשל הלחץ והמצוקה בתוככי העיר העתיקה, שהתבטאו בצפיפות, מחלות, ויוקר מחיה ושכירות. מעט מבני הציבור היהודיים מחוץ לחומות היו בתי חולים, וזאת כתגובה ל[[מיסיון|מיסיון הנוצרי]] או בשל הצפיפות הגדולה שבתוך העיר העתיקה; או בתי ספר מודרניים (כמו "[[בית הספר למל]]" או "[[כי"ח]]"), ששימשו את יושבי השכונות החדשות, בהן פשטה רוח "מודרנית" יותר. חלוצת השכונות הייתה "[[משכנות שאננים]]" שנבנתה ביוזמה חוץ-ארצישראלית ארץ ישראלית של [[משה מונטיפיורי]], אך מיד אחריה החלו יהודי העיר עצמם "לפזול" אל מחוץ לחומות, וכך החלו להיבנות השכונות היהודיות החלוציות.