מיג – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
Dvh (שיחה | תרומות)
אין תקציר עריכה
שורה 22:
לאחר [[מלחמת העולם השנייה]], נקטה החברה במאמצי [[ריגול תעשייתי]] לצורך הדבקת הפער הטכנולוגי בין ברית המועצות והמערב ובפרט בתחום [[מנוע סילון|מנועי הסילון]]. בנוסף, נעשה מאמץ לרכישת ידע תעופתי באמצעות יצירת קשר עם מומחים מהמערב. במיג 9 שהיה מטוס הקרב הסילוני הראשון במשפחת המיג, נעשה שימוש בטכנולוגיה סילונית גרמנית שנפלה לידי הרוסים לאחר [[מלחמת העולם השנייה]] ובטכנולוגיה מנועית בריטית שנרכשה ממפעלי [[רולס רויס]], לאחר משחק [[ביליארד]] בין נציגי ברית המועצות לאחד ממנהלי החברה.
 
במשך השנים הגיעו לידי [[מדינת ישראל]] מספר מטוסי מיג: מיג 21PF שטייסו, [[מוניר רדפא]], ערק מ[[עיראק]] לישראל ב- [[1966]], צמד מטוסי [[מיג 17]] סוריים [[מיג-17#מיג-17 בישראל|שנחתו בטעות בישראל]] ב- [[1968]], ומטוס [[מיג-23|מיג 23ML]] שטייסו [[באסםבסאם עאדל]] ערק מ[[סוריה]] ונחת ב[[מנחת מגידו]] באוקטובר [[1989]].
 
לחברה היו כמה דגמים שנחשבו למוצלחים בהשוואה למקביליהם המערביים, ביניהם [[מיג 15]] שהתמודד בהצלחה מול ה- [[F-86 סייבר]] ב[[מלחמת קוריאה]], והיווה לו יריב ראוי לציון בשל עדיפות מנועו החזק יותר, חימוש טוב יותר, כושר שרידותו, [[תקרת שירות]] גבוהה יותר, ויכולת האצה טובה יותר. מטוס הקרב הנפוץ ביותר של החברה היה [[מיג-21]]. מטוס הקרב העיקרי שחברת מיג מייצרת כיום הוא [[מיג-29]]. זהו מטוס מתקדם שביצועיו לא נופלים מביצועי מתחריו המערביים, והוא נמכר בהצלחה.