בית דיזנגוף – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 18:
כשהחליט בן-גוריון על הכרזת המדינה, ב-[[14 במאי]] [[1948]], נבחר המקום כמתאים ביותר לארח את [[מועצת העם]] לטקס החגיגי, בין השאר היות שנחשב כמוגן יחסית מפני הפצצות אפשריות על ידי חילות האוויר של [[מדינות ערב]]. האולם שבקומה הראשונה הוכן בזריזות לקראת ההכרזה, כשבתי הקפה הסמוכים מנדבים כיסאות. בשעות אחר הצהריים הקריא בן-גוריון מעל גבי הדוכן המאולתר את [[הכרזת העצמאות]] בפני 350 קרואים, בעוד ההמונים, ששמע האירוע גונב לאוזניהם, גדשו את השדרה מחוץ לבניין והאזינו לה באמצעות רמקולים שהוצבו בחוץ.
לאחר שנפטר דיזנגוף, הועבר המבנה לבעלות [[עיריית תל אביב]], אולם זו העבירה את הבעלות עליו לידי המדינה
לאחר שנה, החליט בן-גוריון לגאול את האתר ההיסטורי משממונו והכריז על הקמת מוסד לחקר התנ"ך הראשון מסוגו בישראל. המבנה הועבר לידי [[החברה לחקר המקרא]]. בבית החל לפעול מוזיאון "[[בית התנ"ך]]"{{הערה|{{דבר|שלמה שבא|מה פתאם בית התנ"ך?|1974/03/01|04300}}}}.
[[תמונה:Independence_Hall_Plaque.JPG|שמאל|ממוזער|200px|[[לוחית זיכרון]] בכניסה לבניין, המנציחה את הכרזת העצמאות]]
| |||