אדואר דאלאדיה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ סקריפט החלפות (סטלין)
שורה 81:
 
ב-[[10 באפריל]] [[1938]] החל דאלאדיה בכהונתו השלישית והאחרונה כראש ממשלת צרפת. בתקופה זו החל המשא ומתן שקדם ל[[ועידת מינכן]], במהלכה צרפת חזרה בה מהתחייבותה להגן על [[צ'כוסלובקיה]] מפני [[גרמניה הנאצית]]. ראש ממשלת בריטניה [[נוויל צ'מברליין]] דחק בדאלאדיה לנהל משא ומתן, שכן אחרת, להבנתו, יפתח [[אדולף היטלר|היטלר]] תוך זמן קצר במלחמה נגד צ'כוסלובקיה.
בניגוד לצ'מברליין, דאלאדיה היה משוכנע כי בכל מקרה יפתח היטלר במלחמה, כשמטרתו היא כיבוש [[אירופה]] כולה. בפגישה שנערכה בסוף אפריל 1938, אמר דאלאדיה לבריטים כי מטרתו האמיתית של היטלר היא להשיג {{ציטוטון|שליטה ביבשת, שבהשוואה אליה שאיפותיו של [[נפוליאון בונפרטה|נפוליאון]] היו חלושות}}. כמו כן אמר כי {{ציטוט|מרכאות=כן|תוכן=היום, זה תורה של צ'כוסלובקיה. מחר, יהיה זה תורן של [[פולין]] ו[[רומניה]]. כשגרמניה תשיג את ה[[נפט]] וה[[חיטה]] שהיא צריכה, היא תפנה נגד המערב. ללא ספק עלינו להכפיל את מאמצינו להימנע ממלחמה. אבל זה לא יושג אלא אם כן בריטניה הגדולה וצרפת תעמודנה יחד, תתערבנה ב[[פראג]] בעד ויתורים חדשים, אך בה בעת תכרזנה שהן תבטחנה את עצמאותה של צ'כוסלובקיה. אם, במקום זאת, כוחות המערב ייכנעו שוב, הם רק יזרזו את המלחמה ממנה הם מבקשים להימנע.{{הערה|[[ויליאם שיירר]], "קריסת הרפובליקה השלישית: חקירת נפילת צרפת ב-1940", בהוצאת "דה קאפו פרס", 1969, עמ' 339-340 (Shirer, William, The Collapse Of The Third Republic: An Inquiry into the Fall of France in 1940, 1969, Da Capo Press.}}}}
 
למרות זאת, אולי משום הגישות ה[[פסימיות|פסימיסטיות]] והתבוסתניות של [[צבא צרפת|הצבא]] ושל חברי ממשלתו אשר ריפו את ידיו, כמו גם הטראומה ממרחץ הדמים בצרפת ב[[מלחמת העולם הראשונה]] לו היה עד באופן אישי, הניח דאלאדיה לצ'מברליין, בסופו של דבר, לפעול כראות עיניו. בשובו לפריז, דאלאדיה, שציפה להמון עוין, התקבל בתשואות. אז העיר לעוזרו [[סן-ג'ון פרס|אלקסי לז'ה]]: {{ציטוטון|הו, השוטים!}} ("!Ah, les cons") {{הערה|[[ז'אן-פול סארטר]], דרכי החירות (Les Chemins de la liberté)}}.
שורה 96:
====כניסת צרפת למלחמת העולם השנייה====
{{ערך מורחב|המלחמה המדומה}}
חתימת '''[[הסכם ריבנטרופ-מולוטוב]]''' (ב-[[23 באוגוסט]] [[1939]]) עוררה זעקה ציבורית בצרפת, עליה הגיב דאלאדיה בהוצאת [[המפלגה הקומוניסטית הצרפתית]] מחוץ לחוק, על בסיס סירובה לגנות את פעולותיו של [[יוסיף סטאליןסטלין|סטאליןסטלין]]. כשבוע אחר כך, ב-[[1 בספטמבר]], החלה '''[[המערכה בפולין]]''' עם פלישת ברית המועצות וגרמניה הנאצית לשטחה. דאלאדיה, שלא רצה לצאת למלחמה, הכריז על כניסת צרפת למלחמה ב-[[3 בספטמבר]] 1939, אלא שזו לא כללה צעדים התקפיים של ממש, וכך נוצרה '''[[המלחמה המדומה]]'''. ב-[[6 באוקטובר]] באותה שנה, פנה היטלר לצרפת ולבריטניה בהצעת [[שלום]], ובממשלת צרפת היו לא מעטים שנכונו לקבל הצעה זו. למרות זאת, בשידור ארצי למחרת, הכריז דאלאדיה {{ציטוטון|התחמשנו בכלי נשק נגד תוקפנות. לא נניח אותם עד שנקבל ערבויות לשלום וביטחון של ממש, ביטחון שאיננו מאוים מדי שישה חודשים.{{הערה|ויליאם שיירר, "קריסת הרפובליקה השלישית: חקירת נפילת צרפת ב-1940", עמ' 529.}}}}
{{ערך מורחב|מלחמת החורף}}
[[קובץ:Ilmapommituksen tuhoa.jpg|ממוזער|נזקי מתקפה אווירית [[ברית המועצות|סובייטית]] על [[הלסינקי]] ביומה הראשון של מלחמת החורף]]
שורה 134:
'''חבר האספה הלאומית'''{{ש}}
בנובמבר 1946 נבחר דאלאדיה ל[[האספה הלאומית (צרפת)|אספה הלאומית]] (ה[[בית תחתון|בית התחתון]] של הרשות המחוקקת בהתאם לחוקת הרפובליקה הרביעית). דאלאדיה חזר ונבחר כחבר האספה הלאומית בשנים [[1951]] ו-[[1956]]. בתפקיד זה היה יריבו של דה גול ותמך בממשלת [[פייר מנדס פראנס]] (פעלה בשנים [[1954]] עד [[1955]]) ובניסיונו של מנדס לשקם את [[המפלגה הרדיקלית (צרפת)|המפלגה הרדיקלית]]. ב-[[1957]] שימש דאלאדיה כיושב ראש כינוס השמאל הרפובליקאי (Rassemblement des gauches républicaines).
ביוני [[1958]] הצביע נגד מועמדותו של שארל דה גול, אשר התמודד על ראשות הממשלה מתוך כוונה מוצהרת לשנות את החוקה, ולשם כך דרש לקבל סמכויות שלטוניות מלאות לרבות שימוש ב[[צו|צווים]]וים לשעת חירום. דה גול נבחר, קיבל את מבוקשו והשתמש בסמכויות שניתנו לו כדי ליצור את החוקה על בסיסה קמה [[הרפובליקה הצרפתית החמישית]].
 
'''ראש עיריית אביניון'''{{ש}}