סרבן מצפוני – הבדלי גרסאות

'''סרבן מצפוןמצפוני''' הוא יחיד הטוען לזכות [[סרבנות|לסרב]] ל[[גיוס חובה|שירות צבאי]] על בסיס [[חופש המחשבה]], טעמי מצפון ו/או דת. חלק מסרבנימן המצפוןהסרבנים המצפוניים מבססים את זכותם על פרשנות סעיף 18 ב[[אמנה בינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות]], טענה שהתקבלה בחלק ממדינות העולם, אף שהאמנה אינה מכירה במפורש בזכות זו{{הערה|[http://www.ohchr.org/EN/Issues/FreedomReligion/Pages/IstandardsI3k.aspx Conscientious objection], United States Human Rights.}}. בחלק ממדינות העולם ניתנת לסרבני מצפוןמצפוני האפשרות לשרות אזרחי, כתחליף לשרות צבאי. חלק מסרבנימהסרבנים המצפוןהמצפוניים רואים בעצמם [[פציפיזם|פציפיסטים]], או בעלי עמדה של אי-התערבות, אי-התנגדות, ואנטי-[[מיליטריזם]].

הגדרת סירוב מטעמי מצפון הורחבה באופן רשמי ב-8 במרץ 1995 בהחלטה 1995/83 של [[נציבות האומות המאוחדות לזכויות אדם]]{{הערה|גוף זה הוחלף בשנת 2006 על ידי [[מועצת האומות המאוחדות לזכויות אדם]]}} אשר קבעה כי "אין למנוע מבני אדם החייבים בשרות צבאי את הזכות לסרוב מטעמי מצפון לשרות צבאי"{{הערה|1=[http://www.refworld.org/cgi-bin/texis/vtx/rwmain?page=topic&tocid=4565c22523&toid=4565c25f2c9&docid=3b00f0d220&skip=0 Conscientious objection to military service]. refworld, UNHCR}}. קביעה זו אושרה פעם נוספת בשנת 1998 כאשר מסמך נציב האו"ם לזכויות אדם פרסם את המסמך: "סרבנות מצפוןמצפונית לשרות צבאי, החלטה 1998/77 של נציבות האומות המאוחדות על זכויות אדם" ובו הכיר באופן רשמי ב"בני אדם הנמצאים בשרות צבאי ועשויים לגבש סרבנות מטעמים מצפוניים."{{הערה|[http://www.unhchr.ch/Huridocda/Huridoca.nsf/0/5bc5759a53f36ab380256671004b643a?Opendocument Conscientious objection to military service: Commission on Human Rights resolution 1998/77]. United Nations Commissioner for Human Rights.}}{{הערה|1=[http://www.refworld.org/cgi-bin/texis/vtx/rwmain?docid=3b00f0be10 Conscientious objection to military servic]. E/CN.4/RES/1998/77, refworld, UNHCR.}}.

בשנת 1976 נכנסה לתוקף [[אמנה בינלאומית בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות]]. אמנה זו מבוססת על ההכרזה לכל באי עולם ונוסחה לראשונה בשנת 1966. מדינות אשר חתמו על האמנה מחויבות להוראותיה. סעיף 18 לאמנה פותח במילים: "לכל אדם הזכות לחופש המחשבה, המצפון והדת..."{{הערה|[http://www.ohchr.org/EN/ProfessionalInterest/Pages/CCPR.aspx International Covenant on Civil and Political Rights]}}. אולם האמנה בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות לא דנה במפורש בסרבניבסרבנים מצפוןמצפוניים על רקע התנגדותן של חלק מן המדינות החברות להכרה בזכות זו בטענה כי שרות צבאי הוא בגדר חובה מוסרית וכי סרוב לשרות עלול לסכן את שלום הציבור בעיתות מלחמה{{הערה|[http://www.wri-irg.org/books/co-guide-un.htm A Conscientious Objector's Guide to the UN Human Rights System]. War Resisters' International, May 1, 2000}}.

ב-30 ביולי 1993 פורסמה באומות המאוחדות הבהרה מפורשת של האמנה בדבר זכויות אזרחיות ומדיניות, בידי [[ועדת האו"ם לזכויות אדם]], ולפיה: "האמנה אינה מתייחסת ישירות לסרבנות מצפוןמצפונית, אולם הוועדה מאמינה כי ניתן להסיק קיומה של זכות כזו מסעיף 18, בכך שהחובה לעשות שימוש בכוח קטלני עלולה ליצור קונפליקט חמור עם חופש המצפון והזכות לבטא את דתו ואמונתו של הפרט."{{הערה|[http://www2.ohchr.org/english/issues/religion/I3k.htm Conscientious objection: Human Rights Committee general comment 22]. Office of the United Nations High Commissioner for Human Rights}}. בשנת 2006 החליטה הוועדה ברוב דעות כי קיימת זכות לסרבנות מצפוןמצפונית מכוח סעיף 18 לאמנה{{הערה|[http://www.bayefsky.com/pdf/korea_t5_iccpr_1321_1322_2004.pdf Conscientious objection on the basis of genuinely-held religious beliefs to enlistment in compulsory military service], Human Rights Committee, January 27, 2007.}}.

בשנת 1998 שבה נציבות האומות המאוחדות לזכויות אדם על הצהרות מוקדמות יותר שפורסמו מטעם האו"ם והדגישה כי על המדינות החברות "...להימנע מלהטיל על סרבניסרבנים מצפוןמצפוניים עונשי מאסר וענישה חוזרת ונשנית על שהם מסרבים לבצע שרות צבאי, ומזכירה כי אין למצוא אדם אשם או נושא בעונש על עבירה שעליה כבר הורשע, או זוכה, בדין חלוט בהתאם לחוק וההליך הפלילי בכל מדינה."{{הערה|[http://www.unhchr.ch/Huridocda/Huridoca.nsf/0/5bc5759a53f36ab380256671004b643a?Opendocument Conscientious objection to military service: Commission on Human Rights resolution 1998/77], para. 5}}. באותו מסמך מעודדת הנציבות את המדינות החברות להעניק מקלט לפליטים שנמלטו מארצם על רקע סירובם לשרות צבאי מטעמי מצפון.