ויקיפדיה

חרץ (גאומורפולוגיה) – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה
→ העריכה הקודמתהעריכה הבאה ←
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
חזותיקוד ויקי
Guy lifshitz (שיחה | תרומות)
182 עריכות
Guy lifshitz (שיחה | תרומות)
182 עריכות
אין תקציר עריכה
שורה 6:
כאשר זרימת המים מתרחשת בשטח נרחב יחסית ואספקת המים היא רציפה, העומק של הזרם והיכולת שלו לסחוף איתו חומרים בדרכו גדלים. כמות המים מספיקה לא רק כדי למלא את החרץ, אלא גם לגרום לפיצולו. זרם המים שואף להתרחב אל מעבר גבולותיו של החרץ, כדי לייעל את זרימתו. כתוצאה מכך מתמוטטים קירות החרץ, והמים נשאבים לחרץ סמוך, הנמצא בגובה נמוך יותר על פני הקרקע. כך התהליך נמשך עד שהמים מגיעים לחרץ ראשי.
 
==תנאים להיווצרות חרצים==
==תהליכי התהוות החרצים==
היווצרות החרצים היא כאמור תולדה של שחיקת מים את הקרקע. לכן היווצרות החרצים מושפעת הן מזרימת המים ומעוצמתם והן מתכונות הקרקע ושיפוע המדרון. כאשר שיעורי הגשם גבוהים משיעורי החידור של הקרקע, קרקע לא מספיקה לספוג את כל כמות המים שנכנסת למערכת. כתוצאה מכך, מים אינם מחלחלים לתוכה וממשיכים לזרום. זרימת מים זו אשר שוחקת בדרכה את הקרקע נקראת נגר עילי. שחיקת הקרקע תתרחש בתנאי שהמבנה הפיזיקאלי של הקרקע יהיה לקוי ומעורער. כלומר, תאחיזת החלקיקים (קוהזביות) תהיה נמוכה והתארגנות החלקיקים זה על גבי זה תהיה ארעית ובלתי מאורגנת. לכן כשכוח הגזירה של המים יהיה חזק יותר מכוח החלקיקים להיאחז אחד בשני, החלקיקים ינתקו ותתרחש סחיפה. המים יפלסו נתיבים בקרקע, נתיבים אלו הם החרצים.
היווצרות החרצים היא כאמור תולדה של שחיקת מים את הקרקע. לכן היווצרות החרצים מושפעת הן מזרימת המים ומעוצמתם ([[מי נגר|נגר עילי]]), והן מתכונות הקרקע ושיפוע המדרון.
כאשר שיעורי הגשם גבוהים משיעורי החידור של הקרקע, קרקע לא מספיקה לספוג את כל כמות המים שנכנסת למערכת. כתוצאה מכך, מים אינם מחלחלים לתוכה וממשיכים לזרום. זרימה על יבשתית זו אשר שוחקת בדרכה את הקרקע עליה היא זורמת נקראת נגר עילי.
שחיקת הקרקע תתרחש בתנאי שהמבנה הפיזיקלי של הקרקע יהיה לקוי ומעורער. כלומר, תאחיזת החלקיקים ([[קוהזיה|קוהזביות]]) תהיה נמוכה והתארגנות החלקיקים זה על גבי זה תהיה ארעית ובלתי מאורגנת.
כוח הגזירה של המים יהיה חזק יותר מכוח החלקיקים להיאחז אחד בשני, החלקיקים ינתקו ותיהיה [[סחיפה]] של חומר בתוך זרם המים. המים יפלסו להם נתיבים בקרקע לתנועתם, אלו החרצים.
תאוצת המים הגדלה והפגיעות ההדדיות של חלקיקי הקרקע המנותקים עשויים להוביל לתנועת חומר מוגברת בתוך החרצים. במהלך תנועת המים, החיכוך בקרקעית החרץ והתנגשות החלקיקים זה בזה, יקטנו חלקיקי הקרקע ויווצר חומר המורכב מרסיסי קרקע- זוהי הבלית. תנועת הבלית בחרצים אינה מתמדת או קבועה, היא ארעית ובלתי סדירה ומושפעת בעיקר מכוח הכובד ומתאוצה חיצונית כלשהי. תאוצה זו היא המעבירה את החומר בחרץ ממצב נייח למצב של תנועה.
תאוצת הבלית בתוך החרץ נגרמת מהתווספות חומר למסת הבלית, הגורמת ללחץ גזירה על הנקודה הקריטית של חלקיקי הקרקע (לחץ מוגבר מעבר לכוח תאחיזת החיכוך). בנוסף, זעזוע טבע פתאומי כגון גשמים, הפשרת שלגים, גלישת שלג ואף דריכת אדם וחיה.
 
תאוצת המים הגדלה והפגיעות ההדדיות של חלקיקי הקרקע המנותקים עשויים להוביל לתנועת חומר מוגברת בתוך החרצים. תנועת זו מושפעת מגודל שיפוע המדרון. ככל ששיפוע המדרון גבוה יותר, כוח הכבידה בעל השפעה רבה יותר על זרימת המים. כוח הכבידה מושך בחוזקה את המים כלפי מטה ולכן הם נעים במהירות רבה יותר ובעוצמה חזקה יותר. בנוסף, תאוצה חיצונית מהווה גם היא גורם לתנועת החומר. התאוצה החיצונית נובעת מזעזוע טבע פתאומי כגון גשמים, הפשרת שלגים, גלישת שלג ואף דריכת אדם וחיה.
==היכן נוצרים החרצים==
 
היווצרות חרצים אופיינית בקרקעות בהן שיעור חידור המים נמוכים והתפתחות נגר עילי דומיננטית. קרקעות אלה מורכבות לרוב מאחוז גבוה של סילט (טיט) ו[[חרסית]].▼
===קרקע===
קרקעות לדוגמה בארץ
▲היווצרות חרצים אופיינית בקרקעות בהן שיעור חידור המים נמוכים והתפתחות נגר עילי דומיננטית. קרקעות אלה מורכבות לרוב מאחוז גבוה של סילט (טיטטין) ו[[חרסית]]וחרסית. קרקעות לדוגמה בארץ:
*קרקעות ה[[לס]]הלס ב[[הנגב|צפוןבצפון הנגב]] - קרקעות אלו מכילות שיעור גבוה של סילט (40%) וכמות סבירה של חרסית (20%). ניתן לראות באזור זה את בתרונות בארי ורוחמה.
*קרקעות חוואר חרסיתי- ניתן לראות בבתרונות ואדי צין.
*קרקע חרסיתית, טרה רוסה- ניתן לראות על גבי מדרונות בהרי יהודה והגליל.
*קרקע רנדזינה חומה באזור לכיש.
נגר עילי דומיננטי באזורים צחיחים וצחיחים למחצה. אזורים אלה מאופיינים בכמויות משקעים יחסית נמוכות בין 200-800 מילימטרים בשנה, ובאידוי גבוה. כמעט שליש מהשטח היבשתי של כדור הארץ נחשב צחיח. שטח זה מחולק לשלושה אזורי אקלים עיקריים: אקלים ים תיכוני, אקלים טרופי ואקלים יבשתי. חלוקת הגשמים ועוצמתם באזורים אלה משתנה בין החורף לקיץ ומשנה לשנה. משתנה מאזור לאזור כתלות באקלים המקומי, ומשפיעה באופן שונה על כל אחד. אך המשותף לכל אזורים אלו הוא דלות בצומח. כיסוי צומח דל הינו סיבה עיקרית לנוכחות נגר עילי וסחיפת קרקע. זאת מכיוון שנוכחות צמחים על הקרקע מסוככת עליה מפני פגיעתה הישירה של אנרגיית המים, מקטינה את האנרגיה ומונעת סחיפה. בנוסף, תהליכים ביוגנים המתרחשים בקרבת שורשי הצמח ומעבר חומרים ומינרלים מהסביבה אל הצמח וחזרה, מעשירים ומטייבים את הקרקע. כתוצאה מכך נוצרים תלכידים של חלקיקי הקרקע ובין התלכידים נותרים חללי אוויר. בקרקע מטוייבת זו המים יוכלו בנקל לחלחל ועקב כך לא יתרחש נגר עילי.▼
 
===אקלים===
▲נגר עילי דומיננטי באזורים צחיחים וצחיחים למחצה. אזורים אלה מאופיינים בכמויות משקעים יחסית נמוכות בין 200-800 מילימטרים בשנה, ובאידוי גבוה. כמעט שליש מהשטח היבשתי של כדור הארץ נחשב צחיח. שטח זה מחולק לשלושה אזורי אקלים עיקריים: אקלים ים תיכוני, אקלים טרופי ואקלים יבשתי. חלוקת הגשמים ועוצמתם באזורים אלה משתנה בין החורף לקיץ ומשנה לשנה. משתנה מאזור לאזור כתלות באקלים המקומי, ומשפיעה באופן שונה על כל אחד. אך המשותף לכל אזורים אלו הוא דלות בצומח. כיסוי צומח דל הינו סיבה עיקרית לנוכחות נגר עילי וסחיפת קרקע. זאת מכיוון שנוכחות צמחים על הקרקע מסוככת עליה מפני פגיעתה הישירה של אנרגיית המים, מקטינה את האנרגיה ומונעת סחיפה. בנוסף, תהליכים ביוגנים המתרחשים בקרבת שורשי הצמח ומעבר חומרים ומינרלים מהסביבה אל הצמח וחזרה, מעשירים ומטייבים את הקרקע. כתוצאה מכך נוצרים תלכידים של חלקיקי הקרקע ובין התלכידים נותרים חללי אוויר. בקרקע מטוייבת זו המים יוכלו בנקל לחלחל ועקב כך לא יתרחש נגר עילי.
 
==ההבדל בין חרץ (ריל) לערוצון (לגאלי)==
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/wiki/חרץ_(גאומורפולוגיה)"