יצחק גוריון – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
לא יתום |
הרחבה |
||
שורה 1:
'''יצחק גוריון''' ('''יצחק לבקוביץ''') ([[ט"ז באדר]] [[תרנ"ה]], מרץ [[1895]] - [[1971]]) היה חבר מפלגת [[אחדות העבודה]] ו[[ההסתדרות הכללית]], חבר ב[[ברית הבריונים]], איש [[התנועה הרוויזיוניסטית]], אחראי על המחלקה המשפטית ב[[אצ"ל]],
== קורות חייו ==
יצחק גוריון נולד
בשנת [[1918]] נשא את רבקה (לבית נדבורנה) ולהם נולדה בת: בת-ציון. רבקה נפטרה בתל אביב ב-17 באוגוסט 1921. בשנת 1923 נשא את צפורה (לבית נורינסקה), ולהם נולדו שתי בנות: דרור ונעמי. צפורה נפטרה ב-16 בספטמבר 1956.
במסגרת פעילותו כאחראי על המחלקה המשפטית של ה[[אצ"ל]] היה אחראי על הקשר עם העציר מרגע מעצרו ועד ליציאתו מהכלא. גוריון עמד בקשר עם עורכי הדין שייצגו את חברי הארגון והיה בקשר מיוחד עם עורכי הדין [[מקס זליגמן]] ו[[מקס קריצמן]], שבעזרתם היה נכנס לבית הכלא כעוזר. גוריון היה אחראי על ה'זעקס' - הדואר המחתרתי - שבאמצעותו נשמר הקשר עם העצירים והאסירים ובאמצעותו הועבר המידע שהביא לפריצת [[כלא עכו]]. גוריון שימש גם קצין קשר של הארגון - אחראי על הקשר עם עיתונאים, ראשי עיריות ובעלי תפקידים ב[[הוועד הלאומי|ועד הלאומי]]. הוא עמד בקשר אישי כמעט יום-יומי עם ראש המטה של הארגון, תחילה [[שלמה לב-עמי|שלמה (לוי) לב-עמי]], ולאחר מעצרו של לב- עמי עם [[חיים לנדאו]], ובמידת הצורך אף עם [[מנחם בגין]]. רוב בעלי התפקידים שאיתם עמד גוריון בקשר לא ידעו שהוא מילא תפקיד ב[[אצ"ל]] אלא סברו שהוא בעל קשרים בארגון בגלל שייכותו לתנועה הרוויזיוניסטית.▼
בשנת [[1929]], פרש גוריון מ[[תנועת העבודה]] והצטרף ל[[ציונות רוויזיוניסטית|תנועה הרוויזיוניסטית]]. היה ממייסדי [[הסתדרות העובדים הלאומית]], היה חבר הוועד הפועל של [[הסתדרות העובדים הלאומית]] וחבר המועצה הארצית שלה. וכן, היה חבר המזכירות הארצית של ארגון עובדי [[הצה"ר]] ו[[בית"ר]]. בראשית [[שנות ה-30 של המאה ה-20|שנות השלושים]], היה מחברי "[[ברית הבריונים]]".{{הערה|1= ראו: [http://www.jabotinsky.org/jabo_multimedia/Files/linked/%D7%9B14%20-2.PDF תיק כ 14 - 2], באתר ארכיון מכון ז'בוטינסקי בתל אביב.}} החל בפעילותו ב[[אצ"ל]] בשנת [[1934]], ובה התמיד עד לפירוקו בשנת [[1948]].
לצד עבודתו ב[[אצ"ל]] עבד גוריון גם בתנועה הרוויזיוניסטית ב'ועדה לעזרת משפחות העצורים' אשר פעלה למען העצירים והאסירים הקשורים בתנועה. עבודתו בתנועה הרוויזיוניסטית העניקה כיסוי לפעילותו בארגון.▼
▲במסגרת פעילותו כאחראי על המחלקה המשפטית של ה[[אצ"ל]], היה אחראי על הקשר עם
▲לצד עבודתו ב[[אצ"ל]] עבד גוריון גם בתנועה הרוויזיוניסטית ב
גוריון היה חבר מערכת עיתון "[[המשקיף]]" ועורך העיתון בשנים 1940-1939. הוא פרסם בעיתון, באופן מושכל, מידיעותיו על המתרחש בבתי הכלא ובבתי המעצר. כמו כן כתב מאמרים בעתונים: "[[העם (עיתון ארצישראלי)|העם]]", "[[חזית העם]]", "[[הירדן (כתב עת)|הירדן]]" ובעתונים שונים בגולה.
==ספריו==▼
* יצחק גוריון, אריה פוסק: חייו ופועלו, תל- אביב תשכ"ז.▼
* יצחק גוריון, פרקליטיהם של לוחמי חרות, תל- אביב תשל"ג.▼
שייכותו לתנועה הרוויזיוניסטית הייתה ידועה [[מחלקת החקירות הפליליות של משטרת המנדט|לבולשת הבריטית]] בארץ ישראל. ועל כן, הוא נעצר פעמים רבות [[שנות ה-30 של המאה ה-20|בשנות השלושים]] [[שנות ה-40 של המאה ה-20|ובשנות הארבעים]]. הכרותו של גוריון את בתי המעצר ובתי הכלא כעציר, הייתה אחת הסיבות לרגישותו הרבה לצורכיהם של האסירים ובני משפחותיהם וליכולתו לנהל את המחלקה המשפטית.
לאחר [[קום המדינה]] היה חבר ב[[תנועת החרות]], חבר מרכז התנועת עד שנת 1950 וחבר המועצה הארצית שלה. הוא כתב בעיתון "[[חרות (עיתון)|חרות]], המשיך את עבודתו ב[[הסתדרות העובדים הלאומית]] והיה ממקימי [[סיעת תכלת לבן]] ב{{ה|הסתדרות הכללית}}. במקביל, התמסר גוריון לכתיבת ספרי זיכרון על תקופת המנדט והמחתרות.
▲==ספריו==
▲* יצחק גוריון, '''אריה פוסק: חייו ופועלו''', תל
* יצחק גוריון, '''הניצחון עלי גרדום''', תל אביב: מכון ז'בוטינסקי, תשכ"ג 1963. (ראה אור גם ב[[אנגלית]] בהוצאת בית"ר, בארצות הברית, וזכה למהדורות אחדות בשנים 1951-1950).
* יצחק גוריון (עורך), '''ספרית הפלוגות : מחיי העולה הבית"רי בארץ''', תל אביב : הנהלת פלוגות עבודה לבית"ר בא"י, תרצ"ג 1933.
== קישורים חיצוניים ==
*{{תדהר|8|3107|יצחק גוריון}}
*[http://www.jabotinsky.org/jabo_multimedia/Files/linked/%D7%932%20-10_9.PDF תיקו של יצחק גוריון בהסתדרות העובדים הלאומית], באתר [[ארכיון מכון ז'בוטינסקי בישראל|ארכיון]] [[מכון ז'בוטינסקי]]
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{מיון רגיל:גוריון, יצחק}}
[[קטגוריה:אנשי העלייה השנייה]]
[[קטגוריה: אצ"ל]]
[[קטגוריה: רוויזיוניסטים]]
[[קטגוריה: הסתדרות העובדים הלאומית]]
[[קטגוריה:סופרים עבריים]]
[[קטגוריה:פובליציסטים ישראלים]]
[[קטגוריה:עורכי עיתונים ישראלים]]
|