משפט וזקנה – הבדלי גרסאות

במסגרת זו נבחנים החוזים הנחתמים בין הקשישים הבאים בשערי מוסדות [[דיור מוגן]], [[בית אבות|בתי אבות]] ו[[בית חולים סיעודי|בתי חולים סיעודיים]].

 

פסק דין נוסף בעניין זה הוא פסק דין '''קסל נ' מלון עדן'''<ref name="קסל">ת"א 1986/04, '''קסל נ' מלון עדן נהריה בע"מ''', ניתן ביום 7.5.2006 בבית משפט השלום בחדרה בידי השופט ח. שרעבי, ע"א 3475/06 (חיפה) '''קסל נ' מלון עדן נהריה בע"מ''' </ref> בו נדון תוקפו של [[חוזה|הסכם]] שנחתם בין הנתבעים, בעלי [[דיור מוגן|בית אבות]] ומנהליו, ובין המנוחה, על-פיו המנוחה שילמה לנתבעים סך של 530,000 ש"ח תמורת האפשרות להמשיך ולשהות בבית האבות, וכחמישה שבועות לאחר חתימת החוזה הלכה המנוחה לעולמה. התובעים, יורשיה של המנוחה, טענו כי החוזה נחתם על ידי המנוחה בתנאי [[חוזה#עושק|עושק]], השפעה בלתי הוגנת מצד הנתבעים, תוך [[עשיית עושר ולא במשפט]]. מאידך, טען בית האבות כי המנוחה חתמה על החוזה בדעה צלולה, בהכרה, תוך הבנת החוזה ותוך קניית סיכון מקובלת בהסכמים מסוג זה. בית המשפט שבחן את העובדות והטענות המשפטיות שהובאו בפניו דחה את תביעת התובעים. לנוכח חוות הדעת הרפואיות ושאר המסמכים שהוצגו בפניו קבע בית המשפט כי בעת חתימתה על החוזה הייתה המנוחה בכושר פיזי ומנטלי תקין. בית המשפט המחוזי הפך את התוצאה על בסיס הראיות שהוצגו בפניו וביטל את החוזה (אך לא שינה את ההלכה העקרונית).