מיראז' 5 – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 11:
בסוף [[1969]], ביקשו טייסי הניסוי של חיל האוויר הישראלי בצרפת להעביר את המטוסים ל[[קורסיקה]], בטענה שכך יוכלו להמשיך ולהתאמן גם בעונת החורף. הממשלה הצרפתית חשדה שהם מנסים להעביר את המטוסים לישראל, חשד שהתגבר כאשר נודע כי הם ביקשו להתקין מכלי דלק גדולים על המטוסים. כתוצאה מכך לא אישרה ממשלת צרפת את ההעברה. לבסוף ויתרה ישראל על קבלת מטוסים אלו, והתשלום בגינם הושב. 50 המטוסים שהוזמנו על ידי ישראל שירתו בסופו של דבר בחיל האוויר הצרפתי.
עם זאת, הצליחה מדינת ישראל להשיג את תוכניות המיראז' 5 והחלה לייצר ב[[התעשייה האווירית|תעשייה האווירית]] העתק שלו שזכה לשם "[[נשר (מטוס)|נשר]]" והיה מטוס הקרב הראשון שיוצר בישראל. הנשר היה העתק מושלם של המיראז' 5, פרט לכמה התקנים [[אלקטרוניקה|אלקטרוניים]] מתוצרת ישראל, [[מושב מפלט]] "0-0" מתוצרת מרטין בייקר והתקנים לנשיאת חימוש מגוון יותר, כמו טיל האוויר-אוויר הישראלי [[שפריר (טיל)|שפריר]]. מטוס הנשר שירת בחיל האוויר החל משנת [[1972]] וזכה להצלחה רבה ב[[מלחמת יום הכיפורים]]. בסה"כ נבנו 61 מטוסי נשר, מתוכם 10 דו-מושביים. 39 מאלו שופצו ונמכרו לארגנטינה בשנים 1978-1982, שם כונו "Dagger" (פגיון) ונטלו חלק ב[[מלחמת פוקלנד]], תוך שהם סופגים אבדות כבדות.
בשנת [[1972]] רכשה לוב מטוסי מיראז' 5 שחלקם הועברו למצרים והשתתפו ב[[מלחמת יום הכיפורים]] לצד חיל האוויר המצרי.
במקביל לפרויקט הנשר, נעשו בישראל נסיונות להשתלת מנוע סילון אמריקאי J-79 מתוצרת [[ג'נרל אלקטריק]] (שנבנה ברישיון בישראל) בגוף המיראז' 3. נסיונות אלו הולידו את מטוס הקרב הישראלי הראשון - ה[[כפיר (מטוס קרב)|כפיר]]. גרסת ניסוי ראשונית שנקראה "טכנולוג" טסה לראשונה באוקטובר [[1970]]. דגם משופר טס ביוני [[1973]]. דגם הייצור נקרא כפיר C1, ייצורו החל באפריל [[1975]]. השוני החיצוני הבולט ביותר היה תוספת כנפוני ה[[קנארד]] לשיפור התנהגותו וכושר תמרונו. 27 מטוסי כפיר C1 יוצרו עד לשינוי הדגם ל-C2, שכלל "שפם" לאורך החרטום, כנפוני קנארד שונים וגדולים יותר, כנף עם "שן מסור" ועוד שתי נקודות לחימוש חיצוני (סה"כ 9). שינויים אלו קיצרו את מרחק ההמראה של הכפיר לעומת קודמיו בעלי כנף הדלתא והקנו לו יכולת תמרון עדיפה במהירויות נמוכות.
[[קטגוריה:מטוסי קרב צרפתיים]]
| |||