היצע וביקוש – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q166656 |
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט:מלביש קישורים חיצוניים. (FAQ : en:User:DumZiBoT/refLinks ) |
||
שורה 102:
ככלל, עקומות היצע אנכיות נפוצות יותר בטווח הקצר. לדוגמה, אם [[גביע האלופות]] יתקיים בשבוע הבא, הגדלת מספר המושבים באצטדיון היא כמעט בלתי אפשרית. אם כן, ניתן להתייחס אל היצע כרטיסי המשחק כאל עקומת היצע אנכית. אם מארגני האירוע העריכו שלא כראוי את הביקוש, אזי ייתכן שהמחיר שקבעו נמוך ממחיר שיווי המשקל. במקרה כזה, סביר שמצד אחד יהיו צרכנים ששילמו מחיר נמוך זה, ומצד שני, יהיו צרכנים שלא יצליחו לרכוש כרטיסים על אף שיהיו מוכנים לשלם יותר עבורם. אם הצרכנים שקנו את הכרטיסים בזול מוכנים למכור את הכרטיסים שלהם לצרכנים שמוכנים לשלם עבורם יותר (כלומר, [[ספסרות|לספסר]]), אזי המחיר האפקטיבי יעלה למחיר שיווי המשקל.
על פי [[כלכלת צד ההיצע]], אסכולה המתמקדת ביצרן ובהיצע, פונקציית ההיצע המצרפי (פוקנציית ההיצע של כלל המשק) היא יחסית אנכית. מסיבה זו טוענים חסידי האסכולה נגד התערבות ממשלתית בביקוש, שכן התערבות כזו עלולה לגרום ל[[אינפלציה]] עם עקומת היצע אנכית.<ref>[http://www.investopedia.com/articles/05/011805.asp Understanding Supply-Side Economics<!-- Bot generated title -->]</ref>
===שווקים שאינם עוסקים בסחורות===
| |||