מרכז אמיר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אם נרצה לדעת היכן ירושלים לעומת בית לחם ורמאללה נסתכל בערך של ירושלים |
אין תקציר עריכה |
||
שורה 1:
{{coord|31.7757|N|35.2178|E|type:landmark|display=title}}
[[קובץ:Leonardo plaza 4.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מרכז אמיר (מימין) ו[[מלון לאונרדו פלאזה ירושלים]] (משמאל)]]
'''מרכז אמיר''' (ידוע גם בכינוי "בניין השופרסל") הוא [[בית מגורים]] בפינת הרחובות [[רחוב המלך ג'ורג' (ירושלים)|המלך ג'ורג']] ואגרון ב[[ירושלים]], מול [[כיכר צרפת
==תכנון ובנייה==
הבניין תוכנן בידי ה[[אדריכל]] [[דוד רזניק]] ב-[[1958]], כחלק מקומפלקס של שלושה בניינים בני 9 קומות, שמתחתם [[מרכז מסחרי]] ו[[אודיטוריום]]. אך תוכנית זו נגנזה, לאחר שרוב שטח המגרש המקורי נמכר ל[[עיריית ירושלים]]. הועדה לתכנון ובנייה לא אישרה את בניית הבניין לגובה של 9 קומות עקב התנגדות [[הרבנות הראשית]] להקמת בניין גבוה יותר מ[[היכל שלמה]] שמעברו השני של רחוב המלך ג'ורג', והבניין נבנה עם 7 קומות בלבד. עם הבניין נבנה המרכז המסחרי שכלל את ה[[סופרמרקט]] הראשון של ירושלים, שהשתייך לרשת [[שופרסל]], ועל כן הבניין כולו מכונה גם "בניין השופרסל".
הליך הבנייה היה מהיר, הודות לשימוש בטכנולוגיה חדישה לאותה תקופה, של הכנת הקירות מראש, כך שהיה ניתן להעמיד קומה ביום אחד. לצורך הבנייה הובא [[עגורן]] מיוחד מ[[שבדיה]]. הבנייה הושלמה ב-[[1961]]. עוד קודם לכן, בספטמבר 1960 נחנך הסופרמרקט{{הערה|{{מעריב|יעקב גורן|הסופרמרקט בא לירושלים|1960/09/13|00503}}}}.
בשנת [[1963]] הוענק ל[[קבלן|קבלנים]] שיזמו את הקמתו [[פרס קפלן]] בשל החידושים הטכנולוגיים שבו, והיו גם שהשוו את הבניין ל[[יחידת מגורים|יחידת המגורים]] של [[לה קורבוזיה]] ב[[מרסיי]] ול[[בניין סיגראם]] שתכנן [[לודוויג מיס ון דר רוהה]] ב[[ניו יורק]]. הציבור הרחב אהד פחות את המבנה, ובמשאלי רחוב שונים נבחר פעם אחר פעם לבניין המכוער ביותר בירושלים. רזניק עצמו אמר על הבניין: {{ציטוטון|הבניין באמת היה מהפכני, אבל מהתחלה היה בו משהו לא מוצלח, קודר. עכשיו הוא נראה נורא... אבל אני לא שונא את הבניין. לא זונחים ילד, גם אם הוא לא מוצלח. בסופו של דבר, הבניין גם הועיל למוניטין שלי. מרוב שנאה לבניין נהפכתי לדמות מפורסמת בירושלים וקיבלתי הרבה הצעות עבודה<ref>{{הארץ|[[אסתר זנדברג]]|האיש שכבש את ההר |1.1502944|17 בפברואר 2005}}</ref>}}. ▼
==אופי הבניין==
המרכז המסחרי שמתחת לבית המגורים מנותק ממנו ושונה ממנו באופיו. המרכז המסחרי פונה לרחוב אגרון, והוא מחופה [[אבן ירושלמית]], ואילו חזית בית המגורים פונה לרחוב המלך ג'ורג'. רזניק בחר בסגנון מודרני, שלא דומה למבנים אחרים באזור. הבניין נשען על עמודים בצורת האות V, וכל אחת מקומותיו מוקפת [[מרפסת]] פתוחה, אשר בזמן הבנייה שימשו כ[[פיגומים]] לבניית הקומות שמעליהן. במרכז הבניין ארבע חצרות פנימיות עבור תשתיות [[הסקה]] ואוורור וקומות הקרקע שלו פתוחה כולה לנוף, לראשונה בישראל{{הערה|{{מעריב|נילי פרידלנדר|בית צריך לחבוק את יושבו|1965/02/04|00804}}}}.
בשנת [[1963]] הוענק ל[[קבלן|קבלנים]] שיזמו את הקמתו [[פרס קפלן]] בשל החידושים הטכנולוגיים שבו, והיו שהשוו את הבניין ל[[יחידת מגורים|יחידת המגורים]] של [[לה קורבוזיה]] ב[[מרסיי]] ול[[בניין סיגראם]] שתכנן [[לודוויג מיס ון דר רוהה]] ב[[ניו יורק]].
▲
לאורך השנים הידרדר מצבו של המבנה, חלק ממרפסותיו נסגרו או הוסבו למחסנים ונוספו בו [[מזגן|מזגנים]]. על כך אמר רזניק: {{ציטוטון|זה כואב לי מאוד מפני שהבניין הזה התפרסם בכל העולם בגלל החדשנות שלו. כשאני עובר שם היום אני מפנה את הראש לצד השני של הכביש. אני לא יכול לסבול את מה שעשו לו}}<ref>{{הארץ|נועם דביר|תוכנית פינוי בינוי מאיימת על אחד הבניינים האיקוניים בירושלים|1.1630702|1 בפברואר 2011}}</ref>. גם [[בית משפט לעניינים מקומיים|בית המשפט לעניינים מקומיים]] בירושלים מתח ביקורת על סגירת מרפסות בבניין בדיון בבקשה של [[עיריית ירושלים]] להוצאת [[צו הריסה]] לאחת מהן: {{ציטוטון|סגירת המרפסות בבניין הנדון מהווה פגיעה במרקם התכנוני והאדריכלי, והופכת מבנה אדריכלי סימטרי... לגיבוב של תוספות בנייה מכוערות, העומדות בראש חוצות, בטבורה של עיר הבירה<ref>ת"פ 2274/08 מדינת ישראל נ' יהודה פייגלין (לא פורסם)</ref>}}.
| |||