מקס ליליינטל – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
לא הערכה פרטית. ראה דיון אצל סטניסלבסקי, בתוך: הדת והחיים, עמ' 135–144 |
השמטה |
||
שורה 6:
בדצמבר [[1841]] הזמין אותו [[סרגיי אובארוב]] (Ува́ров), השר לענייני השכלה עממית של האימפריה הרוסית, לייעץ לו בתוכניותיו בתחום החינוך שמטרתן לקדם את מצב היהודים לקרב אותם לרעיונות ה[[מודרנה]] ולחזק את הזדהותם עם [[רוסים|העם הרוסי]]. אובארוב תכנן לפתוח, במקום [[תלמוד תורה|תלמודי התורה]] הדתיים, בתי ספר מתקדמים שבהם ילמדו את מקצועות הקודש והחול, והוא זימן את ליליינטל אליו ל[[סנקט פטרבורג]] כדי שיסייע לו לעמוד על הלכי הרוח אצל הציבור היהודי ויפעל לשכנע את היהודים לקבלת את תוכניותיו. ליליינטל בא לסנקט פטרבורג והחל לפתח בהתלהבות תוכניות לימודים ורעיונות חינוכיים. הוא כתב לכמה מראשי המשכילים ב[[מערב אירופה]] – ובהם [[יום-טוב ליפמן צונץ|צונץ]], [[אברהם גייגר]] ו[[שד"ל]] – וביקש את עזרתם, לרבות בכך שישלחו את תלמידיהם לשמש כמורים בבתי הספר שיקים.
היהודים אכן קיבלו בהסתייגות מרובה את תוכניות השלטונות, והתייחסו אליהן
בסוף 1841 יצא ליליינטל ל[[וילנה|ווילנה]] ול[[מינסק]] כדי להתחיל בהצגת רעיונותיו לציבור היהודי. בווילנה, הקהילה הגדולה ביותר, שכבר היו בה מעט [[יהדות ליטא|יהודים]] [[תנועת ההשכלה|משכילים]], התקבל במידה מעורבת של הסכמה והתנגדות, ואילו ב[[מינסק]] נתקל בהתנגדות חריפה באספת הקהל שערך ונזקק לעזרת המשטרה המקומית כדי להימלט מהמקום. הוא שב לווילנה, ואז החלו להתעורר גם בה פעולות מחאה כנגדו וכנגד תוכניותיו, והוא נאלץ לחזור בידיים ריקות לסנקט פטרבורג.
|