חרות (עיתון) – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Matanyabot (שיחה | תרומות) מ בוט החלפות: רוויזיונ, מוניציפלי |
הגהה |
||
שורה 13:
[[File:Uri Zvi Grinberg 1956.jpg|שמאל|ממוזער|100px|אורי צבי גרינברג]][[File:Ahimier.jpg|שמאל|ממוזער|100px|אב"א אחימאיר]]
[[File:Shlomonakdimon.jpg|שמאל|ממוזער||100px|שלמה נקדימון]]
במערכת העיתון, בצוות הסופרים העיתונאים ובין הכותבים נמנו במשך השנים (לפי א"ב): ד"ר [[אב"א אחימאיר]] (שחתם [[שם עט|בשם העט]]: אבא סיקרא), ד"ר [[בנימין אליאב]] (לובוצקי), [[עוזי בנזימן]], [[יצחק גוריון]], המשורר [[אורי צבי גרינברג]], [[זאב גלילי]],{{הערה|ראו: [http://www.zeevgalili.com/2006/04/7273 זיכרונותיו על "חרות"] (2006), באתר zeevgalili.}} [[איתן הבר]], [[יחזקאל המאירי]], [[הלל הרשושנים]],ד"ר [[זאב פון וייזל]], [[זרח ורהפטיג]],{{הערה|ראו מכתבו
הביקורת על יחס [[משרדי הממשלה]] ל[[עולה חדש|עולים]] מ[[צפון אפריקה]] ו[[פרשת לבון]].{{ש}}
"חרות" נתן במה לביטוי חופשי לאנשי התנועה הרוויזיוניסטית, שנמנע מהם בתקופת המנדט, ואפשר תקשורת עם המונים בציבוריות הישראלית המתהווה, בימי הראשית של מדינת ישראל. עמודי גיליונות עסקו בידיעות חדשות מהארץ והעולם, ולצדם מאמרי פרשנות פוליטית נרחבים. הוגים ויוצרים כמו אורי צבי גרינברג, אב"א אחימאיר ויעקב ויינשל, פרסמו בו מפרי עטם. התפרסמו בו ידיעות על הנעשה בסניפי התנועה וב[[תנועות הנוער היהודיות הציוניות|תנועת הנוער]] [[בית"ר]]. המדורים בעיתון כללו: מדור מדעי, מדור ספורט, מדור לחיפוש קרובים, מדור לאשה ולמשפחה, מדור לביקורת ספרים, מחזות וסרטים, ומדור חידות ותשבצים.{{ש}} אולם נבדלותו הרעיונית והמפלגתית הקרינה על מצבו הכלכלי הקשה רוב קיומו. קופת העיתון הייתה ריקה תדיר, ומשכורות העובדים לא שולמו לעתים במועדן. תפוצת העיתון למנויים הייתה מוגבלת, הגם שנעשו מאמצים רבים. ולכן, התקשה [[משה בן-זאב]], שהופקד על איתור מְנוּיִים ו[[פרסום]] בעיתון, להשיג פרסום שיכלכל את העיתון.{{הערה|ראו: משה בן-זאב, '''בשולי העיתונות הלאומית''', תל אביב: הוצאת לאור, תשמ"א-1981, עמ' 130-127.}} {{ש}} לאחר הקמת מפלגת [[גח"ל]] (ראשי תיבות: גוש חירות ליברלים), נסגר "חרות" ב-[[31 בדצמבר]] [[1965]], (ובמקביל נסגר עיתון [[הבוקר (עיתון)| הַבֹּקֶר]], עיתונם של הליברלים). במקומם של שני העיתונים שנסגרו, נוסד עיתון "[[היום (עיתון ישראלי)|היום]]" של גח"ל. ב-1969.{{הערה|1=רפי מן, [http://www.the7eye.org.il/articles/pages/070508_mann_papers_of_the_past.aspx כמו בועת סבון], העין השביעית, 7 במאי 2008}}{{ש}} ב[[ארכיון מכון ז'בוטינסקי בישראל|ארכיון]] [[מכון ז'בוטינסקי]] נמצאים ארכיון מערכת "חרות", גיליונות "חרות", ופרוטוקולים מישיבת מערכת "חרות" שעל סדר יומה פגישות העורך בוועדת עורכי העיתונים עם ראש הממשלה, השרים והרמטכ"ל.{{הערה|ראו: ארכיון מכון ז'בוטינסקי, תיק ל 14 - 3/1.}}
שורה 20:
'''חרות לנוער''' היה עיתון ילדים ונוער שהופיע משנת [[תשי"ג]] 1953 בעשור [[שנות ה-50 של המאה ה-20|שנות החמישים]]. עורכו היה [[שלמה מרץ]] וסגנו משה בלע. העורך לענייני תרבות ואמנות היה [[יוסף ועדיה]], מראשוני [[התנועה הכנענית]]. שלמה מרץ טיפח במסגרת עיתון הנוער שורה של עיתונאים צעירים, שלימים עברו עמו לעיתון "חרות" (כאשר שמונה למזכיר המערכת בשנת [[1957]] עם מינויו של אייזיק רמבה לעורך "חרות"). בין הכותבים ב"חרות לנוער": [[יעקב אחימאיר]], אליקים ירון, [[איתן הבר]], [[זיוה יריב]], [[זאב גלילי]], [[יוסף אורן]] (מבקר ספרות), עודד זראי (זערור), משה שי (שקרשי), [[גרשון סלומון]], נעמי יערן ואחרים.
== לקריאה נוספת ==
*מינה גראור, '''עיתונות ומפלגה – קשרי הגומלין בין המפלגה
*'''עיתון "חרות", אבסטקרט על פי מאמרים מאת ועל מנחם בגין''', א-ב, ירושלים, מרכז מורשת מנחם בגין, 1992.
==קישורים חיצוניים==
שורה 34:
[[קטגוריה:עיתונות מפלגתית בישראל]]
[[קטגוריה:עיתונים וכתבי עת ציונים]]
{{ללא בוט|415}}
|