מבצע דמיאנסק – הבדלי גרסאות

'''מבצע דמיאנסק''' היה אחד המתקפות הסובייטיות שנערכו בתחילת [[1942]] לאחר ניצחון ב[[קרב מוסקבה]] במטרה להגיע לתבוסה של [[קבוצת ארמיות צפון]]. המבצע הביא לכיתור כ-100 אלף חיילים גרמנים אך בסופו של דבר במאי 1942 הכוחות[[ורמאכט]] המכורתים הצליחוהצליח לפרוץ את המצור.

הרעיון להתחיל מתקפת נגד של [[החזית הצפון-מערבית]] באזור [[מחוז נובגורוד]] עובד כבר ב[[ספטמבר]] [[1941]]. תחילת המתקפה תוכננה ל-[[24 בספטמבר]] [[1941]] אך לאור הבעיות בשבלים הראשונים של [[קרב מוסקבה]] והעברת יחידות לאזור זה סוכם על דחיית תחיתתחילת המתקפה.

ב[[דצמבר]] [[1941]] התוכניות נבדקו מחדש וסוכם על המתקפה שמטרתה תהיה כתיור יחידות הארמיה ה-16 של [[וורמאכט]]. מפקד החזית הצפון-מערבית [[פאבל קורוצ'קין]] תכנן שכוח העיקרי המתקפה תהיה הארמיה ה-34 תוך מתן עזרה על ידי ארמיות ה-11 והוארמיה המחץ ה-3.

המתקפה החלה ב-[[11 בינואר]] על ידי האמריההארמיה ה-11 לכיוןלכיוון העיר [[סטריה רוסה]]. לאחר מספר ימים של קרבות [[הצבא האדום]] התקדם כ-50 ק"מ מערבה אך המתקפה נעצרה כאשר הסובייטים לא הצליחו לכבוש את העיר. במקביל בחלק הדרומי של החזית החלה מתקפה של האמריההארמיה ה-34. ב-[[19 בינואר]] [[סטבקה]] החליטה לצרף למאמץ ההתקפי גם יחידות של [[חזית קלינין]]. ב-[[29 בינואר]]ה חלהחל להסתמן כיתור הכוחות של [[וורמאכט]]. המפקדים הנאצים ביקשו מ[[אדולף היטלר]] אישואישור רלשגתלסגת אך לא קיבלו אותו. ב-[[8 בפברואר]] טבעת הכיתור נסרגה ובתוכה 6 [[דיויזיה|דיויזיות]] גרמניות שכללו כ-100 אלף חיילים. בראש הכוחות המכותרות הועמד מפקד ה[[גיס]] ה-2 [[ולטר פון ברוקדורף אלנפלד]].

החל מ[[פברואר]] אספקת המצרכים לכוחות הייתה דרך אוויר בלבד. בתוך השטח נבנו שני שדות תעופה זמניים וכל יום הם קלטו עד כ-150 מטוסים שסיפקו כ-265 טון מטען ו-22 חיילי תגבור בכל מטוס. פעילות [[חיל האוויר הסובייטי]] באזור הייתה דלה ולא יכלה לעצור את הגשר האווירי הגרמני. במשך כל תקופת המצור [[לופטוופה]] ביצע 24303 טיסות והביא כ-15446 טון מטעינים שונים ופינה כ-23 אלף פצועים. לטובת המבצע הוקצאוהוקצו כ-500 מטוסים בעיקר מדגם [[יונקרס Ju 52]]. הבסיס האווירי העיקרי היה באזור [[פסקוב]] עם תמיכה משדות תעופה נוספות באזור [[ריגה]] ו[[דאוגבפילס]].

===פריצת המצור===

לאור הצורך להחזיק כוחות גדולות סביב השטח המכותר, ל[[חזית הצפון מערבית]] לא היה מספיק כוח להמשיך במתקפה. מנגד, לאזור הועברו כוחות [[וורמאכט]] חדשות שפעלו לשחרור המצור. לצורך כך נבנה קבוצת מחץ שכללה 3 דיויזיות בפיקוד [[ולטר פון זיידליץ-קורצבך]]. המתקפה הגרמנית החלה ב-[[21 במרץ]] [[1942]] ובמקיבלובמקביל החלה מתקפה של היחידות המכותרות. הכוח המרכזי שפעל בתוך הכיס המכותר היה [[דיוויזיית האס אס השלישית]] בפיקוד של [[תאודור אייקה]] שבמהלך הקרבות איבדה רוב הסגל. לאחר חודש של קרבות נוצר פרוזדרופרוזדור צר ברוחב של כ-6-8 ק"מ שאיפשר קשר יבשתי עם היחידות המכותרות. ב-[[5 במאי]] הכיתור הופסק סופית.

- חלק משמותימשמעותי של קובצת ארמיות צפון היה עסוק באזור ולא היה יכול להתרכז בפרציתבפריצת [[מצור לנינגרד]].

- במהלך כל שנת 1942 וורמאכט לא היה יכול הלתחיללהתחיל המתקפה באזור [[חזית קלינין]] ודחה אותה פעם אחרי פעם.

- לאור הניסיון שנצבר בהקמת גשר אווירי, [[אגולףאדולף היטלר]] המיןהאמין שניתן לחזור על הצלחה זו לאחר כיתור אמריהארמיות גרמניתגרמניות בעקבות [[קרב סטלינגרד]].