ברכות המצוות – הבדלי גרסאות

לפתיחה האחידה של כל הברכות ({{ציטוטון|ברוךבָּרוּךְ אתהאַתָּה ה' אלוהינואֱלֹהֵינוּ מלךמֶלֶךְ העולםהָעוֹלָם...}}) נוספות המילים {{ציטוטון|...אשראֲשֶׁר קידשנוקִדְשָנוּ במצוותיובְּמִצְווֹתָיו וציוונווְצִוָּנוּ...}}. לאחר מכן, הברכה מסתיימת בהתייחסות למצווה הספציפית. לדוגמה, במצוות [[ציצית]] הסיום הוא "...וציוונווְצִוָּנוּ להתעטףלְהִתְעַטֵּף בציציתבְּצִיצִית", ובמצוות ישיבה ב[[סוכה]] הסיום הוא "...וציוונווְצִוָּנוּ לישבלִישֵׁב בסוכהבַּסֻּכָּה".

<!--- תוספות חשובות לנושא: על היחס בין "וציוונווְצִוָּנוּ ל-" ל"וציוונווְצִוָּנוּ על" (הגמרא בפסחים דף ז). אנציקלופדיה תלמודית אמורה לעזור פה. --->

ברכות על מצוות שחלות רק על [[כהנים]] פותחות במילים {{ציטוטון|ברוךבָּרוּךְ אתהאַתָּה ה' אלוהינואֱלֹהֵינוּ מלךמֶלֶךְ העולםהָעוֹלָם אשראֲשֶׁר קדשנוקִדְשָנוּ בקדושתובִּקְדוּשָׁתוֹ שלשֶׁל [[אהרןאַהֲרֹן]]...}}.

ברכות המצוות יש לאמרןלאומרן בדרך כלל "עובר לעשייתן", כלומר קודם לעשייתן סמוך לביצוען. גם לכלל זה חריגים אחדים. אחד הבולטים שבהם הוא הדלקת [[נרות שבת]] על ידי הנשים בערב שבת. לפי מנהג [[אשכנזים|עדות אשכנז]], וחלק מ[[יהדות ספרד|עדות ספרד]], הנשים אינן מברכות לפני ההדלקה אלא מיד לאחריה. הסיבה לכך היא, שבאמירת הברכה הן מקבלות על עצמן את השבת, ומרגע זה אסור להן להדליק נרות. כאשר מדליק נרות השבת הוא גבר, שאינו מקבל את השבת בהדלקת הנרות, אלא בשלב מאוחר יותר - בדרך כלל בזמן אמירת "[[קבלת שבת]]" - הברכה נאמרת לפני ההדלקה.

התשובה שכוללת בתוכה את רוב החילוקים בין המצוות, היא שמברכים רק על מה שבעשיית המצווה נפתר האדם מהחובה במצווה זו. לדוגמה: מברכים על הנחת [[תפילין]], על מילה או על הדלקת נרות, מכיוון שבכל אלו ברגע שעשו את המצווה כבר אין חובה לעשותה עוד פעם. לעומת זו לא נברך על מצוות אהבת דה' או יראת דה', ועל מצוות נתינת צדקה, מכיוון שבאלו החובה לקיום המצווה עודה בעינה גם לאחר שנתנו צדקה או יראנו מדמה'.