אריזציה – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
עריכת הפתיח. ההדרה נעשתה מכל תחומי הכלכלה: הרחקה מעבודות ממשלתיות ולא ממשלתיות, עסקים ולא רק גזל רכוש
מאין תקציר עריכה
שורה 1:
'''אריזציהאָריזציה''' (ב[[גרמנית]] '''Arisierung'''; 'הפיכה ל[[הגזע הארי|ארי]]') היא הכינוי שהוטבע במהלך [[גרמניה הנאצית|השלטון הנאצי בגרמניה]], לתהליך ההדרהה[[הדרה]] הכפויה של "לא ארים", ברובם [[יהודים]], מתחומי הכלכלה (מסחר, עסקים ועבודות) בגרמניה ובאזורים שבשליטתה. המונח כולל העברה של רכוש המצוי בבעלות [[יהודים|יהודית]] או "[[תורת הגזע|בני גזע נחות אחר]]" לבעלות של בני [[הגזע הארי]]. מילולית משמעות המונח "אריזציה" הוא "להפוך לארי". הרעיון ביסודוהתהליך התבסס על האדיאולוגיה[[האידאולוגיה הנאצית]], התומכת בעליונותבגזע הגזעעליון ארי.
 
אריזציה התבצעה בעיקר בשטחי [[גרמניה]], [[אוסטריה]] ו[[פולין]], אך התקיימה גם במדינות אחרות שהיו נתונות תחת הכיבוש הנאצי. ערכו של הרכוש היהודי שנבזז בכ-20 ארצות באירופה נאמד ב-2003 בסכום שבין 90 ל-140 מיליארד דולר.{{הערה|1=[http://news.walla.co.il/?w=/21/480839 מאטיס ודגה ניצלו בשואה], דורית דיקשטיין-שומרון, הארץ}}
 
== אריזציה בשנים 1933- 19391933–1939 ==
תהליך האריזציה בתוך שטחי גרמניה גופא, החל כבר בשנת [[1933]], עם [[עליית הנאצים לשלטון|עליית המפלגה הנאצית לשלטון ]] וחקיקת ה[[חוק לשיקום שירות המדינה המקצועי]]. על פי חוק זה, סולקו ממשרותיהם כל עובדי המנגנון ממשלתי ו[[השירות הציבורי]] במדינה, אשר לא היו בני הגזע הארי על פי הגדרות מפורשות שנקבעו בלשון החוק, ואת מקומם תפסו עובדים טהורי גזע בעלי "דם גרמני" לתפקידים בשירות הציבורי.
במסגרת [[חוק]] זה [[פיטורים|פוטרו]] או [[פרישה לגמלאות|הוצאו לגמלאות]] כל פקידי הממשל, המרצים [[אוניברסיטה|באוניברסיטאות]], [[מדען|המדענים]], אנשי התרבות והרוח, וכל אדם אחר שהייתה לו השפעה ציבורית בתחומי הממשל התרבות או הרוח, ואשר נראה לנאצים כמאיים על "התרבות הארית" האמיתית.
 
=== האריזציה בנוגע ליהודים ===
מצבם של [[אזרח|אזרחי]] גרמניה ה"לא אריים" היה קשה, אך היהודים ספגו פגיעה קשה במיוחד . אמנם עד שנת [[1938]] לא נכפה עליהם להעביר את רכושם ל"ארים", ולא היה פיקוח ממשלתי על מחירי העברה של הנכסים, אולם החל מ-1938 החלה פעילות של אריזציה בכפייה, היהודים חויבו להעביר את כל נכסיהם ל"ארים" ללא תמורה, או במחירים נמוכים במיוחד בפיקוח ממשלתי, ולהישאר חסרי כל.