הקונגרס הציוני העולמי השישי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
עריכה |
||
שורה 1:
[[קובץ:Die Welt, Basel 27 August 1903.png|שמאל|ממוזער|px250|הודעתו של קלמנט היל ממשרד החוץ הבריטי לעוזרו של הרצל על תמיכה ב"תוכנית אוגנדה", פורסמה בשער העיתון הציוני "[[די ולט (שבועון ציוני)|די ולט]]", ב-[[27 באוגוסט]] [[1903]]]]▼
'''[[הקונגרס הציוני העולמי|הקונגרס הציוני]] השישי''' התקיים ב[[בזל]] ב-[[23 באוגוסט|23]]-[[28 באוגוסט]] [[1903]].
▲[[קובץ:Die Welt, Basel 27 August 1903.png|שמאל|ממוזער|px250|הודעתו של קלמנט היל ממשרד החוץ הבריטי לעוזרו של הרצל על תמיכה ב"תוכנית אוגנדה", פורסמה בשער העיתון הציוני "[[די ולט (שבועון ציוני)|די ולט]]", ב-[[27 באוגוסט]] [[1903]]]]
השתתפו בקונגרס כ-600 צירים. בראש הקונגרס ישב מנהיג התנועה [[ציונות|הציונית]] ד"ר [[בנימין זאב הרצל]].
במרכזו של הקונגרס עמד הפולמוס ודיונים סוערים ונוקבים על [[תוכנית אוגנדה]], שהצעה על ידי [[ממשלת בריטניה]] להרצל. תוכנית אוגנדה עוררה דיונים נוקבים בתנועה הציונית ובקונגרס הציוני, והקונגרס נקרא לימים "קונגרס הבכי" על שם הסערה הרגשית העצומה שעוררה ההצעה ליישוב יהודים ב[[אוגנדה]] על ידי התנועה הציונית. 295 הצירים התומכים בה היו בדרך כלל חברי התנועה הציונית מ[[מרכז אירופה]], ובהם [[מקס נורדאו]], שראה בתוכנית "מקלט לילה" ל[[יהדות אירופה]], ו-178 המתנגדים לה מקרב הצירים מ[[יהדות מזרח אירופה|מזרח אירופה]], ובהם ד"ר [[יחיאל צ'לנוב]], ד"ר יעקב ברנשטיין-כהן. 132 צירים נמנעו. במהלך ההצבעה יצאו מאולם הקונגרס בכאב לבם שבעה צירי [[ציונות ברוסיה|הציונות הרוסית]] החברים בוועד
בקונגרס נמסרו דינים וחשבונות על מכירת מניות של הבנק הציוני [[אוצר התיישבות היהודים]].
| |||