רחפת – הבדלי גרסאות

כאשר על צד אחד של הרחפת יש משקל גבוה יותר מאשר על הצד הנגדי, אותו הצד שוקע ומעלה את לחץ האוויר שמתחתיו. במקביל הצד הנגדי מתרומם ולחץ האוויר שם יורד. כתוצאה מכך לחץ האוויר הגבוהההגבוה בורח לאזור הלחץ הנמוך (השוואת לחצים), דבר המגביר את הקושי להחזיר את האיזון. כדי לפתור בעיה זו משתדלים לבנות את הרחפת מאוזנת ככל האפשר, כאשרואת אתהאזורים בהם המשקליםהמשקל המשתניםמשתנה כגון מכל הדלק או מיקום האנשים (אשר זזים עם הסיבובים) ממקמים קרוב למרכז ככל האפשר למרכז. כמו כן שומרים על גובה ריחוף נמוך אשר מונע בריחת אוויר מהצד המתרומם. בנוסף החצאית עצמה גורמתמחזירה לחזרתאת הרחפת ליציבות מכיוון שהיא נמעכת בצד הכבד יותר וכך נוצר שטח מגע גדול עם האוויר הבורח מהפלנום. מכיוון שבתוך הפלנום יש לחץ, מכפלת אותו לחץ בשטח הגדול יותר יוצרת כוח דוחף חזק יותר מהצד הנגדי, דבר העוזר להחזרת האיזון כאשר שככל שהרחפת רחבה יותר המומנט הנוצר גדול יותר. פתרון נוסף לחוסר יציבות ואחד הפתרונות היעילים ביותר היא תוספת של קטע חצאית במרכז הרחפת לאורכה אשר מחלק את הפלנום לשני חלקים (ראו איור 3.11 [חסר איור]).

פתרון נוסף לחוסר יציבות ואחד הפתרונות היעילים ביותר היא תוספת של קטע חצאית במרכז הרחפת לאורכה אשר מחלק את הפלנום לשני חלקים. בעזרת השימוש בתוספת זו, אשר גם אליה מוזרם אוויר, כמו אל כל החצאית נמנע מעבר האוויר מהצד הכבד יותר אל הנגדי וכך אין התרוממות של הצד הנגדי.