נאדאם – הבדלי גרסאות

חוקי ההיאבקות המונגולית בנאדאם פשוטים: המתחרה רשאי לעשות הכול, ובלבד שאף חלק מגופו, פרט לגפיים, לא ייגע באדמה. מספר המשתתפים בתחרות משתנה משנה לשנה, והגיע לשיאים של 1000 משתתפים ב־[[1929]] ו־1024 ב־[[1934]], אך בשנים האחרונות הוא עומד על ממוצע של כ־512 משתתפים. רק אלופי המחוזות רשאים להתקבל לתחרות הגמר, הנערכת ב[[אולן בטור]] ב־[[10 ביולי|10]] וב־[[11 ביולי]]. עם זאת, אין בענף ספורט זה הגבלות של משקל וגיל.

בניגוד להיאבקות, מחולקים המתחרים במרוץ הסוסים בנאדאם ל־6 קטגוריות על פי גילו של ה[[סוס]]. אורך המסלול משתנה בהתאם לקטגוריה, ונע בין 15 ל־30 ק"מ. בקטגוריה הנמוכה ביותר מתחרים ילדים בני גיל 4–7, וזהו לרוב טקס התבגרות בחברה המונגולית. המרוץ בקטגוריות הבוגרות מלווה ב[[אמבולנס]] של [[הצלב האדום]], מכיוון שהוא נחשב לאחד המסוכנים בעולם.{{מקור}} הסוסים מאומנים להמשיך לדהור גם כשהרוכב נופל, מכיוון שהזוכה במרוץ הוא הסוס, ולא הרוכב.