תחנת שידור תל חיים – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 6:
צוות ההקמה של "קול ישראל" החל לפעול בינואר 1948, תוך כדי המלחמה. לראשות הצוות התמנה המהנדס הלל לנגהולץ, שהיה מנהל התחנה המנדטורית בבית ג'אלה, מדרום לירושלים. בתוך חודשיים הוקם מבנה בעל חזות של מבנה חקלאי, כדי להסוות את ייעודו האמיתי של הבניין, ומתחת לאולם הראשי נחפר בונקר תת-קרקעי. הבונקר בנוי כאולם עגול שקירותיו מורכבים מלבני סיליקט, והרצפה והתקרה מבטון. שלד פלדה הכולל עמודים עגולים וקורות בצורת האות I תומך בתקרה.
ערב הקמת המדינה הורכבו בבונקר שלושה משדרים בעוצמה של 2.5 מגהקילו-ואטוואט, שנלקחו במבצע נועז מתחנת השידור המנדטורית ב[[רמאללה]], ובכוחם היה לשדר לכל רחבי הארץ ואף למדינות שכנות. השידור הראשון שתוכנן לחנוך עמו את שידורי "קול ישראל" היה טקס [[הכרזת המדינה]], ששודר ב[[שידור חי]]. לצורך כך נמתח קו טלפון מ[[בית דיזנגוף]] ב[[שדרות רוטשילד]], שם התכנסה מועצת העם, ועד לתחנת השידור.
ביום ששי ה' באייר בשעה ארבע תוכנן להתחיל השידור בתדר 6.82 מגה-הרץ, אך דקות ספורות לפני השידור התברר כי שתיים משפופרות יישור הזרם (קונדנסרים) נשרפו. ברגע האחרון סולקו השפופרות השרופות והשידור ההיסטורי יצא לדרך מתל אביב בדיוק כמתוכנן. השידור התת-קרקעי לא נמשך לאורך תקופה ממושכת. ככל שהתקדמה הלחימה, והתברר כי הבניין לא עתיד להיפגע מכוחות אויב, עבר השידור למשדרים איכותיים יותר על פני הקרקע. המשדרים ההיסטוריים, שהירידה אליהם הייתה ממילא קשה, מסוכנת ומסובכת, נשכחו והבונקר נסגר. תחנת השידור המשיכה לפעול במפלס הקרקע ולשרת את "קול ישראל" כתחנת גיבוי. לאחר מכן שירתה את "[[בזק]]" עד [[2004]], לאחר שאת תפקידה ירשו תחנות שידור ביבנה ובקדימה, והאתר ננטש. כיום מקדמת [[עיריית תל אביב]] תכנית לשמור על האתר ההיסטורי והייחודי.