אנרגיה גרעינית – הבדלי גרסאות

בגלל הסיבות הללו, בעולם המערבי כמעט שלא מוקמות תחנות כח גרעיניות בשנים האחרונות, וישנן מדינות כמו [[גרמניה]] שהתחייבו לסגור את הכורים הגרעיניים שלהן תוך פרק זמן קצוב, עקב לחצם של תנועות ו[[מפלגה ירוקה|מפלגות ירוקות]]. לעומת זאת, בארצות כמו [[קוריאה הדרומית]], [[סין]], [[רומניה]] ו[[רוסיה]] הולכות ונבנות תחנות גרעיניות רבות, כדי להתמודד עם הצריכה ההולכת וגוברת בחשמל. כורים אלו נבנים לפי תקנים מחמירים המאפשרים דרגת בטיחות גבוהה. בשנים האחרונות (2002-2008) החלה [[החברה לאנרגיה אטומית של קנדה]] (AECL) בשיתוף עם חברות חשמל קנדיות לשפץ כורים גרעיניים קנדים שהתישנו, לצורך הארכת השימוש בהם מעבר לתקופה המקורית שעבורה הם נבנו.

 

 

בשנת [[1993]] הוצע סוג חדשני של [[תחנת כוח]] גרעינית, בה משולבים [[מאיץ חלקיקים]] וכור גרעיני [[מסה קריטית|תת-קריטי]]. תחנת כוח מסוג זה, הנקראת [[מגבר אנרגיה]], צפויה להיות נקייה, בטוחה וזולה לתפעול. זאת בעיקר משום שלא מתחוללת בה [[תגובת שרשרת גרעינית]] ואין חשש לתגובות בלתי מבוקרות. למעשה, נבחנת האפשרות להשתמש במגברי אנרגיה לביקוע חומרים רדיואקטיביים מסוכנים לתוצרים לא מסוכנים. כך ניתן להיפטר מפסולת גרעינית במקום להטמינה. יישום זה מעורר עניין במיוחד לאור החשש משימוש עוין בפסולת גרעינית להכנת "[[פצצה מלוכלכת]]". עם זאת, עלות הפקת האנרגיה בצורה זו תהיה יקרה מאשר בכור רגיל, היעילות נמוכה בהרבה ועדיין ייווצרו חומרים רדיואקטיבים (בעיקר תוצרי ביקוע ואקטינידים כבדים) בכמות רבה.