טבח החפים מפשע – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הגהה |
←אמיתות הסיפור: המשפט לא הכרחי, הרי הורדוס לפי הסיפור שמע על בואו של ישו מהמאגים, ההסבר על האמיתות ההיסטורית של הטבח לא קשור.. |
||
שורה 14:
לסיפור המופיע בבשורה על-פי מתי אין כל אסמכתה היסטורית. מקורות בני התקופה, ובמיוחד [[יוסף בן מתיתיהו]], מזכירים פעמים רבות מעשי אכזריות של הורדוס, אך אף במקור אחד בן התקופה אין אזכור לאירוע הדומה לטבח החפים מפשע. הסיפור מבקש לבאר כיצד נולד ישו בבית לחם, כראוי למי שמגשים את הנבואה, כביכול, בירמיהו, וכצאצא של [[דוד המלך]] (מורשת [[זרע ישי]] בנצרות),{{הערה|אף סיפור זה מצוי רק אצל מתי ואצל לוקס}} ולהטעים כי בשורת מלכותו נודעה מלידה. הסיפור גם מבקש לבאר כיצד התגלגל ישו לנצרת, אף שנולד בבית לחם. בבשורה על-פי לוקס נדרשו יוסף ומרים, ארוסתו ההרה, לעבור מנצרת לבית לחם כי מוצאו של יוסף היה מעיר זו. אחרי לידתו של ישו שם ("כאשר היו שם מלאו ימיה ללדת והיא ילדה את בנה הבכור") מתבשרים רועים בשדה ממלאך האל כי עליהם לחלות את פניו של "המשיח האדון" וניתן להם סימן לזהותו: "תמצאו תינוק מחותל שוכב באבוס". סיפור הברכה הפלאית נמצא גם כאן, אך בלי אזכור לטבח החפים מפשע. לפי אורה לימור, מטרת הסיפור לא הייתה רק ליצור הקבלה בין ישו לדוד, מצד מקום לידתם, אלא גם ליצור הקבלה בין לידתו של ישו ללידתו של [[משה]] ועל ידי כך להציג את ישו כנותן התורה החדשה, ובד-בבד להקביל בין דמותו של הורדוס לזו של [[פרעה]].<ref>אורה לימור, '''בין יהודים לנוצרים - כרך ד''', האוניברסיטה הפתוחה, עמ' 372</ref>
הוגים נוצריים מנסים לטעון בזכות אפשריות האירוע, בטענה כי הורדוס נודע באכזריותו ומהיות בית לחם רק כפר קטן באותה תקופה, אפשר שמעשה הטבח לא עורר הד רב. עוד מציינים שרוב כתביו של יוסף בן מתיתיהו על שלטונו של הורדוס נכתבו על פי ספריו של [[ניקולאוס איש דמשק]], שהיה ידידו של הורדוס ולכן סביר שהשמיט ידיעות על מעשי זוועות של הורדוס.<ref> Maas, "Life of Christ" (1897), 38 (note)</ref>
מסורות נוצריות אחרות מספחות לאירוע גם את [[יוחנן המטביל]]. לפי הפרוטו-אוונגליון של יעקב (22,3) אלישבע, אמו של יוחנן התינוק, ברחה מפני חייליו של הורדוס. בייאושה קראה אלישבע לעזרת אלוהים. במענה לתפילתה נפער בפניה ההר, והיא הסתתרה בתוכו ביחד עם בנה. ברבות הימים זיהתה המסורת הנוצרית את מקום הסתתרותם של אלישבע ויוחנן עם אבן בעין כרם (ב[[כנסיית הביקור]] המודרנית מציגים אבן הכלואה בגומחת הקיר הדרומי, שם הסתתרו השניים לפי האגדה).
| |||