מיכאל טאובה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←ביוגרפיה: הרחבה קלה |
מ ←ביוגרפיה: פרט |
||
שורה 5:
מיכאל טאובה נולד בשנת [[1890]] לאליהו ולאידה בת יהודה קריש ב[[לודז']] שב[[פולין הרוסית]] למשפחה מוזיקלית. אביו היה מוזיקאי, סבו מצד אביו היה כנר וסבו מצד אמו היה פסנתרן ומנצח נודע. בגיל שבע לימדו אביו נגינה ב[[כינור]], ולכלי זה הוסיף בהמשך גם [[פסנתר]], [[חצוצרה]], [[צ'לו]], [[ויולה]] ו[[קונטרבס]]. הוא הצטרף לתזמורת של אביו, החל להופיע כפסנתרן בגיל 15 וזמן קצר לאחר מכן החל ללמד נגינה בפסנתר. לאחר שסיים בית ספר עממי ו[[גימנסיה]] בעירו, יצא עם אחיו הבכור לאון בשנת [[1910]] ל[[גרמניה]], שם החל בשנת [[1911]] ללמוד ב[[בית הספר הגבוה למוזיקה ולתיאטרון בלייפציג|קונסרבטוריון של לייפציג]]. שם למד פסנתר, [[הרמוניה]] ו[[תאוריה של המוזיקה]]. בשנה לאחר מכן שהה תקופות קצרות ב[[פרנקפורט]], ב[[אנגליה]], ב[[האגן]] וב[[דויסבורג]] והגיע בתחילת [[1914]] ל[[קלן]]. שם למד פסנתר, [[הלחנה]] ו[[תזמורת|תזמור]].
בעקבות פרוץ [[מלחמת העולם הראשונה]] נאלץ להפסיק את לימודיו כיוון שהיה נתין פולני וככזה נאסר עליו להתגורר בעיר קלן, שנחשבה כיעד אסטרטגי. הוא עבר ל[[באד גודסברג]] הסמוכה ומצא משרה כמנצח.
במקביל הופיע ככ[[פסנתרן]] וכצ'לן ובהמשך זכה במשרת [[ניצוח|מנצח]] בתזמורת העירונית של [[בון]]. ב-[[1917]] החל ללמד פסנתר בקונסרבטוריון של בון.
בתום המלחמה חידש את לימודיו בקלן ולמד ניצוח אצל [[הרמן אבנדרות]].
שורה 15:
בשנת [[1929]] נישא ל[[זמר]]ת אלזה יוליך (Juelich).
עם [[עליית הנאצים לשלטון]] ייסד את תזמורת ה[[יידישר קולטורבונד]] בברלין {{אנ|Jüdischer Kulturbund}} ושימש כמנצחה. בשנת [[1934]] הגיע לראשונה לארץ ישראל לסדרה של עשרה קונצרטים, הראשון שבהם ב-16 בדצמבר 1934, וזכה להצלחה רבה. בעקבותיה חזר לגרמניה במאי 1935, חיסל עסקיו שם ו[[העלייה החמישית|עלה
בעונת 1936-37 ניצח על [[התזמורת הפילהרמונית הישראלית|התזמורת הארץ-ישראלית]] ובתקופת [[מלחמת העולם השנייה]], כשהתזמורת לא יכלה להביא מנצחים מארצות חוץ, חלקו הוא ו[[גיאורג זינגר]] ביניהם את הניצוח על כל הקונצרטים.{{הערה|[[מיכאל אוהד]], '''הפילהרמונית: התזמורת הפילהרמונית הישראלית''', ירושלים: [[הוצאת כתר|כתר]], 1986, עמ' 44; יהודה כהן, '''נעימי זמירות ישראל: מוסיקה ומוסיקאים בישראל''', תל אביב: [[עם עובד]], תש"ן 1990, עמ' 107.}} בין השאר ניצח טאובה על קונצרטים לפני חיילי [[בנות הברית]] ב[[מצרים]]. בשנים שלאחר המלחמה ניצח על תזמורות ב[[אירופה]], אך דחה הזמנות לנצח על תזמורת בחו"ל באופן קבוע. ב-[[1957]] שב לראשונה לנצח ב[[גרמניה המערבית|גרמניה]], על [[התזמורת הפילהרמונית של ברלין|הפילהרמונית של ברלין]].{{הערה|{{דבר||טאובה ינצח בברלין|1957/04/17|00422}}.}} בשנת [[1936]] הקים עם אשתו אלזה יוליך-טאובה את "קונסרבטוריון מיכאל טאובה" ב[[תל אביב]].{{הערה|{{דבר||מיכאל טאובה; אלזה יוליך-טאובה|1936/09/21|00405|||Ad}}.}} רוב מורי הקונסרבטוריון היו נגני התזמורת. טאובה לימד מקצועות רבים, בהם פסנתר, הרמוניה, [[תולדות המוזיקה]], [[מוזיקה קאמרית]] ו[[ניצוח]], וכן ניהל סטודיו ל[[אופרה]], תזמורת ומקהלת תלמידים. אלזה יוליך-טאובה לימדה [[זמרה]].
| |||