|
|שפות רשמיות=[[מיזו]], [[אנגלית]]
|קוד ISO=IN-MZ
|שם מלא=מיזוראםמיזורם
|קואורדינטות={{coord|23.36|N|90.0|E|display=inline|type:state}}
|אתר אינטרנט=mizoram.gov.in
}}
'''מיזוראםמיזורם''' היא מדינה אחת מ[[שבע האחיות]] של צפוןבצפון-מזרח [[הודו]]. היא מוקפת על ידי [[מיאנמר]] (בורמה) ומתחברת להודו רק בקצה הצפוני, לשלוש המדינות [[אסאם]], [[מאניפורמניפור]] ו[[טריפוראטריפורה]]. זו מדינה הררית שהייתה למדינה ה-23 בפדרציה ההודית בפברואר 1987, עד אז היא הייתה מחוז של אסאם. למיזוראםלמיזורם חשיבות אסטרטגית גדולה בהיותה ממוקמת בין מיאנמר ל[[בנגלדש]], עם גבול באורך 722 ק"מ.
==היסטוריה==
== טופוגרפיה, גאוגרפיה ואקלים==
במיזוראםבמיזורם נוף הרים גבעות תלולות מגוון. ההרים מתנשאים לגובה ממוצע של 10001,000 מטר ומופרדים בנהרות רבים הזורמים דרומה או צפונה ביוצרם נקיקים ועמקים רבים. הפסגה הגבוהה במיזוראםבמיזורם היא ההר הכחול (פוונגפוי) שגובהו 22102,210 מטר.
האקלים במיזוראםבמיזורם מתון : הקיץ נעים והחורף קריר. הטמפרטורות הן 11-21 מעלות [[צלזיוס]] בחורף ו 20-29 בקיץ. כל האזור נתון תחת השפעת ה[[מונסון]] ו[[גשם]] יורד בשפע בחודשים מאי-ספטמבר. ממוצע הגשם הרב שנתי עומד על 25402,540 מ"מ. החורף יבש בדרך כלל.
עולם החי והצומח במיזוראםבמיזורם מגוון וניחן בשפע עצים ושיחים טרופיים המשגשגים באזור זה, ובמיוחד ה[[חיזרן]] (במבוק) הנתון לתופעת המאוטאם (Mautaam) - בשפת מיזו "מות החיזרן" - פריחה ומוות של כל החיזרן בשנה אחת כל 49 שנה, שבשנה העוקבת יש מכת חולדות המשמידה את כל היבולולכן כל 49 שנה יש רעב גדול שלאורך ההיסטוריה גרם לרוב לפריצת מלחמות על משאבים זמינים.
==כלכלה==
====בני מנשה====
בעשורים האחרונים החלו בני ה[[מיזו]], הקרואיםהנקראים גם לוש'אי (לו-סאיי), קרוביהם של שבטי [[קוקי]]-[[צ'ין]], ולושאי (לו-סאיי) ממדינות מיזוראםמיזורם ו[[מאניפורמניפור]] שבצפון מזרח הודו - לזהות את עצמם כצאצאי עשרת השבטים האבודים ולהתקרא [[בני מנשה (הודו)|בני מנשה]]. למעלה מאלף מהם עברו בפועל [[גיור]] [[יהדות אורתודוקסית|אורתודוקסי]] ואלפים [[המרת דת|המירו את דתם]] ומחכים להתגייר.
בתי כנסת ומרכזי לימוד הוקמו ב[[אייזול]] בירת מיזורם, ב[[אימפאלאימפל]] בירת מניפור, ובמספר עיירות נוספות.
בשנת [[2005]] הוקפאו הליכי הגיור של בני מנשה עקב בעיות [[הלכה|הלכתיות]] ומתחים שנגרמו ביחסים בין ממשלות ישראל והודו, בשנת 2006 חודשה פעילות הגיור אם כי בממדים צנועים ביותר.
באוקטובר 2006 עלו לארץ כשלוש מאות מבני המנשה ממיזוראםממיזורם לישראל בליווי תקשורתי גדול, דרך [[מומבאי]], והצטרפו לכאלף בני העדה הנמצאים בארץ.
בשל מאבקי כוח בין ה[[רשויות הדתיות]], גוירו בני המנשה ברובם על פי מסורת [[יהדות ספרד]], ונשלחו ל[[התנחלויות]] בשטחי [[יהודה והשומרון]].
| 