הרובע המוסלמי – הבדלי גרסאות

בתקופהבסוף התקופה [[התקופה הערבית בארץ ישראל|הערבית הקדומה]] היה האזור, ככל הנראה, מקום משכנם של היהודים. השלטוןבין כך ובין כך, הכובשים ה[[ממלכת ירושלים|צלבניצלבנים]] גירשסילקו את כל היהודים והחלמירושלים מקדשושרפו את רחובבית ה[[ויההכנסת דולורוזה]]שלהם. בתקופתם שכן באזור רובע סורי, שבווכן צעדנבנתה "כנסיית [[ישואגידיוס]] אלהקדוש" מקוםעל יד הר צליבתוהבית.

ב[[התקופה העות'מאנית בארץ ישראל|תקופה העות'מאנית]] הפך הרובע המוסלמי לרובע מגורים מעורב (מוסלמי, נוצרי ויהודי) אך שכנו בו גם מוסדות שלטון כ[[ארמון הגבירה טונשוק|בית הסראייה]] (מבנה הממשל העות'מאני המרכזי), עיריית ירושלים (ב[[ארמון הגבירה טונשוק]]) ובית המשפט העליון ('המחכמה' ב[[מדרסת תנכזיה]]). החל מהמאה ה-19 התקיימה ברובע המוסלמי תנופת בנייה, בעיקר של מעצמות אירופה כמו [[אוסטריה]], [[צרפת]], [[איטליה]] ועוד, שהקימו בו אכסניות וכנסיות לאורך ציר הוויה דולורוזה. במקביל בנתה האוכלוסייה המקומית תוספות בניה על מבנים קיימים. בגין תוספות הבנייה הפרועות והאיכות הגרועה שלהן, היו התמוטטויות של מבנים חזון נפרץ.

* הפינה הצפון-מזרחית, בין חומת העיר מצפון לרחוב ויה דולורוזה מדרום ו[[רחוב הגיא (העיר העתיקה)|רחוב הגיא]] ממזרח - החלק הדל ביותר ברובע, נקרא שכונת "באב א-זהרה" על שם [[שער הפרחים]] או "[[באב אל חוטה]]". בין היתר חיים באזור זה [[צוענים]] ואוכלוסייה חלשה וענייה. כמעט ואין באזור אתרים בעלי עניין. ('''1''' במפה)

* הרצועה המקיפה את [[הר הבית]] (בין הרחובות הגיא ממערב וויה דולורוזה מצפון להר הבית ורחוב השלשלת מדרום). רצועה זו עשירה ביותר במבנים מונמנטליים, בעיקר מן [[ירושלים בתקופה הממלוכית|התקופה הממלוכית]]. בהם ניתן למנות את [[מדרסת תנכזיה]] ("המחכמה"), [[שוק הכתנים]], [[ספריית ח'אלדיה]], ועוד. בשטח זה פזורים מספר [[סביל]]ים מפוארים - מתקנים לאספקת מים. הרחובות צרים וצפופים, ברובם מקורים. הצפיפות ברחובות ניכרת בייחוד בשעת התפילות בהר הבית, אז עוברים דרכם מתפללים רבים. רוב המבנים, כולל מבנים שהוקמו כ[[מדרסה|מדרסות]], משמשים למגורים וחלקם משמשים כבתי-ספר, מכללות דתיות ומוסדות סעד וצדקה. באזור זה מתגוררת אוכלוסייה חלשה, עניה ודתית. החל משנת 2007 ניכר שיפור במצב הניקיון באזור. ('''2''' במפה)