גיוס חובה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה |
|||
שורה 22:
במדינות רבות ישנה טענה כי גיוס חובה ושירות חובה גורמים ל[[מיליטריזם|מיליטריזציה]] של [[החברה האזרחית]] ובכך ליצירת חברה שהינה גברית-[[מאצ'ואיזם|מאצ'ואיסטית]] ו[[אלימות|אלימה]] יתר על המידה כאשר עקרונות חברתיים נזנחים או לכל הפחות מקבלים חשיבות מועטה יותר. נושאים כגון: [[חינוך]], [[בריאות]], [[רווחה]], טיפול ב[[פשיעה]] וכדומה מקבלים פחות התייחסות ופחות כוח אדם.
עוד מציינים את התקציב הגדול ביותר שדורש צבא חובה, ואת היתרון של צבא מקצועי שבו לכל החיילים וותק של שנים על פני צבא גדול ומסורבל יותר. ועוד מתלוננים מהצד הליברלי שמדובר בעבדות לא מוסרית בעבור המדינה,
ובנוסף, במגזרים שמרניים, נחשבת כפגיעה הכרחת האזרחים לשהות עם אנשים בעלי השקפת עולם ואורח חיים שונים משלהם, הידועה כאפקט [[כור היתוך]], דבר שעלול לגרום לנטישת הקבוצה וערעור צדקת דרכה.
יחד עם זאת, ישנה הטענה שגיוס חובה תורם רבות למדינה. ערכים כגון פטריוטיזם, רעות וערבות הדדית, אהבת הארץ מוטמעים באזרחים מתוקף היותם מגויסים. ▼
▲יחד עם זאת, ישנה הטענה שגיוס חובה תורם רבות למדינה. ערכים כגון פטריוטיזם, רעות וערבות הדדית, אהבת הארץ מוטמעים באזרחים מתוקף היותם מגויסים
==ראו גם==
|