דיסוציאציה – הבדלי גרסאות

'''דיסוציאציה''' (בעברית: '''היפרדות''' או '''ניתוק''') היא הפרעה ב[[אינטגרציה (פסיכולוגיה)|אינטגרציה]] בין אחד או יותר ממרכיבי ה[[מודעות]]: התנהגות, [[רגש]], [[תחושה|תחושות]] ו[[ידע]]<ref>{{הערה|שם=ענת גור|[http://www.wtc-anatgur.co.il/148457/%D7%94%D7%A9%D7%9C%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%A0%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%95%D7%AA-%D7%90%D7%A8%D7%95%D7%9B%D7%95%D7%AA-%D7%98%D7%95%D7%95%D7%97-%D7%91%D7%A0%D7%A9%D7%99%D7%9D-%D7%A0%D7%A4%D7%92%D7%A2%D7%95%D7%AA-%D7%AA%D7%A7%D7%99%D7%A4%D7%94-%D7%9E%D7%99%D7%A0%D7%99%D7%AA-1</ref> ענת גור, השלכות נפשיות ארוכות טווח בנשים נפגעות תקיפה מינית]}}.

דיסוציאציה הינה תגובה הסתגלותית, [[מנגנון הגנה]] המופיע במצבי דחק ובמצבים טראומטיים, בהם האדם מוצא את עצמו חסר אונים ללא יכולת [[תגובת הילחם או ברח|להלחם או לברוח]]<ref>{{הערה|[http://www.macom.org.il/Neurobiology_Childhood_Trauma.asp</ref> טראומה והמוח האנושי]}} על מנת להגן על עצמו. במצבים אלו עשוייה להופיע דיסוציאציה על מנת להגן על ה[[נפש]] ולמנוע את האינטגרציה של החוויה הטראומטית (או היבטים מסויימים שלה) אל תוך המודעות<ref>{{הערה|[http://www.betipulnet.co.il/lexicon/%D7%93%D7%99%D7%A1%D7%95%D7%A6%D7%99%D7%90%D7%A6%D7%99%D7%94/</ref> דיסוציאציה בלקסיקון טיפולנט]}}. כאשר השימוש במנגנון זה הופך לדפוס קבוע לאורך זמן, התגובה הדיסוציאטיבית עלולה להפוך להפרעה דיסוציאטיבית<ref>http://{{הערה|[www.macom.org.il/dissociation.asp</ref> ספקטרום ההפרעות הדיסוציאטיביות: סקירה של אבחון וטיפול]}} - כלומר למצב בו הדיסוציאציה הופכת ל[[פתולוגיה]], מופיעה במצבים שאינם טראומטיים בפני עצמם כי אם מזכירים מימדים כלשהם של החוויה הטראומטית ואינה תורמת עוד להגנה על הנפש כי אם פוגמת ב[[איכות חיים|איכות החיים]] ולעתים אף יוצרת סכנת חיים<ref><nowiki>*</nowiki>לערוך - {{הערה|שם=ענת גור</ref>}}.

ממצאים מחקריים מצביעים על כך ש-90% מהאנשים הסובלים מהפרעות דיסוציאטיביות דיווחו על היסטוריה טאומטית וכן על כך שככל שעוצמת הטראומה גבוהה יותר מופיעות יותר תופעות ניתוקיות. הפרעות אלו שכיחות במיוחד בקרב אנשים שהיו קורבנות לניצול מיני בילדות המוקדמת<ref name{{הערה|שם="זומר|1=[http:4" />/www.tdil.org/index.php?option=com_content&view=article&id=62:2009-08-22-18-39-45&catid=1:articles&Itemid=4 אלי זומר, טראומות ילדות והפרעות ניתוק]}}.

שני מודלים עוסקים בקשר בין הדיסוציאציה הנורמלית לבין זו הפתולוגית. '''המודל הטיפולוגי''' שהציע [[פייר ז'אנה]] טוען כי הן שונות זו מזו באופן מהותי וכי דיסוציאציה פתולוגית תופיע אצל אנשים בעלי נטייה מולדת לכך שנחשפו לאירוע טראומטי רב עוצמה. לעומת זאת, '''מודל הרצף''' טוען כי הדיסוציאציה הנורמלית והדיסוציאציה הפתולוגית הן דרגות שונות של התופעה הממוקמות על רצף אחד<ref name{{הערה|שם=":4">[http://www.tdil.org/index.php?option=com_content&view=article&id=62:2009-08-22-18-39-45&catid=1:articles&Itemid=4 http://www.tdil.org/index.php?option=com_content&view=article&id=62:2009-08-22-18-39-45&catid=1:a]r[http://www.tdil.org/index.php?option=com_content&view=article&id=62:2009-08-22-18-39-45&catid=1:articles&Itemid=4 ticles&Itemid=4]</ref>זומר}}. מודל זה מצביע על ארבעה היבטים מרכזיים המשותפים לכל רמות הדיסוציאציה:

* ''מידור'' - היבט זה מתייחס לתופעה לפיה מידע עולה למודעות רק בהקשרים ספציפיים ואינו נגיש למודעות בהקשרים אחרים. דוגמה למידור נורמטיבי היא היכולת לשכוח טרדות הקשורות בחיים האישיים בעת השהות בעבודה. במצבי טראומה חריפים המידור יכול להופיע כשתי מערכות נפרדות של ידיעה, זהות ורגש, המאפשרות למשל לראות בגורם הפוגע גם גורם מיטיב ואו לאמץ סיפור חיים שלא כולל את הטראומה ולדבוק בו על פני סיפור החיים האמיתי<ref name{{הערה|שם=":0">[http://www.tdil.org/index.php?option=com_content&view=article&id=62:2009-08-22-18-39-45&catid=1:articles&Itemid=4 http://www.tdil.org/index.php?option=com_content&view=article&id=62:2009-08-22-18-39-45&catid=1:a]r[http://www.tdil.org/index.php?option=com_content&view=article&id=62:2009-08-22-18-39-45&catid=1:articles&Itemid=4 ticles&Itemid=4]</ref>זומר}}.

* ''אוטומטיזציה'' - היכולת לבצע משימה ללא מודעות לשלבי הביצוע. דוגמה לכך היא נהיגה אוטומאטית המתבצעת תוך כדי שהמחשבות נודדות לעניינים אחרים. אנשים שחוו טראומה מדווים לעתים שהצליחו לתפקד במהלכה מבלי לחשוב על כך ומבלי יכולת לשחזר את מחשבותיהם ורגשותיהם באותה העת<ref name{{הערה|שם=":1">[http://wwwזומר}}.tdil.org/index.php?option=com_content&view=article&id=62:2009-08-22-18-39-45&catid=1:articles&Itemid=4 http://www.tdil.org/index.php?option=com_content&view=article&id=62:2009-08-22-18-39-45&catid=1:a]r[http://www.tdil.org/index.php?option=com_content&view=article&id=62:2009-08-22-18-39-45&catid=1:articles&Itemid=4 ticles&Itemid=4]</ref>.

* ''דמיון והיפנוזה'' - היכולת להתרכז בגירוי אחד ולסנן גירויים שאינם רלוונטיים, למשל בעת חלימה בהקיץ או הרהורים. יכולת זו מפותחת במיוחד בקרב ילדים. בעת אירוע טראומטי הקורבנות, בעיקר ילדים, עשויים לשקוע בדמיונות ובאמצעותם להתרחק מהמציאות וכן לדמיין שפגיעות גופניות אינן קיימות ובכך להרחיק את הכאב מן המודעות<ref name{{הערה|שם=":2">[http://www.tdil.org/index.php?option=com_content&view=article&id=62:2009-08-22-18-39-45&catid=1:articles&Itemid=4 http://www.tdil.org/index.php?option=com_content&view=article&id=62:2009-08-22-18-39-45&catid=1:a]r[http://www.tdil.org/index.php?option=com_content&view=article&id=62:2009-08-22-18-39-45&catid=1:articles&Itemid=4 ticles&Itemid=4]</ref>זומר}}.

* ''מצבי אני'' - מערכים מאורגנים ומובחנים של התנהגויות וחוויה שמרכיביהם קשורים אלה לאלה סביב עקרון משותף. באופן נורמטיבי קיימים במקביל מצבי אני שונים, כגון התנהגות שונה בבית ובבית הספר, אך הגבולות ביניהם חדירים, כלומר - בעת השהות במצב אחד קיימת מודעות למצבים האחרים. לעומת זאת, כתוצאה ממצבים טראומטיים מתמשכים עלולים להופיע מצבי אני שונים שהגבולות ביניהם נוקשים ובלתי חדירים, כלומר ללא מודעות הדדית<ref name{{הערה|שם=":3">[http://www.tdil.org/index.php?option=com_content&view=article&id=62:2009-08-22-18-39-45&catid=1:articles&Itemid=4 http://www.tdil.org/index.php?option=com_content&view=article&id=62:2009-08-22-18-39-45&catid=1:a]r[http://www.tdil.org/index.php?option=com_content&view=article&id=62:2009-08-22-18-39-45&catid=1:articles&Itemid=4 ticles&Itemid=4]</ref>זומר}}.

* {{פסיכולוגיה[http://www.hebpsy.net/articles.asp?id=1799 עברית|נעמה בר-שדה|,התפתחות השימוש בהגנות דיסוציאטיביות בקרב נפגעי תקיפה מינית בזמן הטראומה ולאחריה|1799|18 ביולי 2008}}]

* נעמה בר-שדה, [http://www.israpsych.org/books/?p=1136 נעמה בר-שדה, הצד המואר של הירח - סיפורה הדיסוציאטיבי של נפגעת מעגל הזנות], באתר האיגוד הישראלי לפסיכותרפיה, 2009

* עותק דיגיטאלי של [https://scholarsbank.uoregon.edu/dspace/handle/1794/1129 Dissociation], כתב העת הרשמי של החברה הבינלאומית לחקר דיסוציאציה]