ועד העדה הספרדית בירושלים – הבדלי גרסאות

ועד העדה החזיק רכוש קרקעי רב מאוד בירושלים; הוא כלל חלקות אדמה ב[[הר הזיתים]] שהוקדשו ל[[בית עלמין|בתי עלמין]], מבנים למגורים לצורכי ציבור וחנויות בירושלים וסביבתה; ב{{ה|עיר העתיקה}}, בתי גבול אלמנה, והחצרות מסביב ל[[ארבעת בתי הכנסת הספרדיים]], שאחד מהם על שם [[רבן יוחנן בן זכאי]]; תלמוד תורה ובית החולים [[משגב לדך]]; [[היציאה מהחומות|מחוץ לחומות]] ובעיר בעיר החדשה: בתים בהקדש טורא (בשכונת [[משכנות שאננים]]), ובשכונות [[ימין משה]], [[אבן ישראל]], [[בית ישראל (שכונה)|בית ישראל]], [[מחנה יהודה (ירושלים)|מחנה יהודה]], [[זיכרון משה]], [[רחביה]], [[מרכז העיר]] החדשה, במרכז המסחרי שמעא ([[ממילא]]), [[כפר השילוח]], וב[[שכונת שמעון הצדיק]].

כחודשיים לאחר [[כיבוש ירושלים בידי הבריטים|הכיבוש האנגלי של ירושלים]], קם ועד העדה הספרדית בירושלים. במתכונת החדשה שנמשכה כל [[תקופת המנדט]], הוא היה אישיות משפטית שמתפקידיה, בין השאר פיקוח על נכסי העדה בארץ ישראל ובחוץ לארץ, על הכנסותיה, ניהול נוסדות [[חינוך]] ו[[חסד]] והחזקתם, על מתן סיוע ל[[תלמיד חכם|תלמידי חכמים]] ו[[רב|רבנים]]נים ועל [[צדקה]] לנזקקים.

סיבות נוספות לפיחות במעמד העדה הספרדית, קשורות ל[[השואה|שואת יהודי אירופה]], בה נכחדו או יצאו ממדינותיהם, בני קהילות האם של העדה מ[[סלוניקי]] ו[[יוון]] בכלל, ב[[בולגריה]] וב[[יוגוסלביה]]; ובמקביל, בשל עליית יהודי [[צפון אפריקה]] ו[[המזרח התיכון]], שרבניהם ומנהיגהם תפסו עמדות השפעה בחיי הדת והמסורת של יהודי המזרח.