|
|
|
'''בנקהבנק לסחר חוץ''' היה [[בנק]] שהוקם על ידי בנקהבנק למסחר שוויץ -ישראל (Banque pour Le Commerce Suisse-Israelien), והחל לפעול בשנת [[1956]]. הבנק היה ממקימישותף להקמת [[בנק ערבי ישראלי]]. ובשנתבשנת [[1972]] התמזג לתוך [[הבנק הבינלאומי הראשון]].
במקהבנק לסחר חוץ בע"מ הוקם על ידי בנק לסחר שוויץ ישראל וקיבלקיבל את רשיונו מ[[בנק ישראל]] באוקטובר [[1955]]{{הערה|{{חרות||בנק לסחר חוץ יוקם בתל אביב|1955/10/19|00413}}}}. הבנק, פתחופתח את שעריו בבית הבנק לסחר חוץ ב[[שדרות רוטשילד]] 39, בנובמבר 1956{{הערה|{{הצופה||בנק לסחר חוץ נפתח בתל אביב|1956/11/16|00810}}{{ש}}{{דבר||בנק לסחר חוץ בערבון מוגבל|1956/11/15|00125|||Ad}}}}. למרות שמו, הבנק היה פעיל בכל תחומי הבנקאות. בשנת 1958 הקים הבנק סניף ב[[ירושלים]]{{הערה|{{מעריב||בנק לסחר חוץ בע"מ|1958/11/09|00802|||Ad}}}} ובסוף 1960 כבר היו לו 11 סניפים{{הערה|{{חרות||ממאזן של 3 מליון ל"י ל-32 מליון ל"י|1960/12/28|00303}}}}. במרץ 1962 היו לבנק 17 סניפים בישראל וארבעה סניפים ברחבי העולם{{הערה|{{דבר||הרחבה בעסקי בנק לסחר חוץ|1962/03/14|00502}}}}. בתחילת 1967 היו לבנק 29 סניפים בישראל{{הערה|{{מעריב||בנק לסחר חוץ בע"מ|1967/01/27|00810|||Ad}}}}.
הבנק היה שותף בהקמת [[בנק ערבי ישראלי]] בסוף 1959 ובשנת 1960 מיזג אל תוכו את "אוצר המעמד הבינוני"{{הערה|{{מעריב||אוצר המעמד הבינוני|1960/04/01|02018|||Ad}}}}, ואת "בנק משכנתאות וחסכונות". כן רכש הבנק מספר אגודות הלואה וחסכון, בין השאר ב[[ראשון לציון]]{{הערה|{{מעריב|ע. גרא|הבנק לסחר חוץ חנך בנינו המחודש בראשון לציון|1961/04/30|00813}}}}, [[רמלה]]{{הערה|{{חרות||הלואה וחסכון רמלה|1961/04/19|00714|||Ad}}}} ונתניה{{הערה|{{חרות|שלמה יהושע|נחנך בנק לסחר חוץ בנתניה|1960/12/21|00410}}}}{{הערה|{{חרות|שלמה יהושע|בנק לסחר חוץ פתח שעריו בעיר היהלומים|1960/12/25|00304}}}}.
בשנת 1965 מכרה ממשלת ישראל את חלקה בבנק לסחרלמסחר שוויץ -ישראל לחברה המרכזית (לימים, [[כלל תעשיות]]), שהיתהשכתוצאה בעקבותמכך זאתהפכה לשותפה מרכזית בבנק לסחר חוץ. בסוף [[שנות ה-60 של המאה ה-20|שנות ה-60]] רשם הבנק הפסדים כבדים{{הערה|{{מעריב||ערבות שניתנה לבנק לסחר חוץ|1969/07/06|00823}}}} וקיבלהוקיבל סיוע מהמדינה{{הערה|{{דבר||טרם נקבע הרכב בעלות הבנק הממוזג|1970/12/31|00601}}}}. הממשלה רכשה בחזרה את הבנק חזרה מהחברה המרכזית על מנת להקים את [[הבנק הבינלאומי הראשון]]{{הערה|{{דבר|דוד ליפקין|הממשלה תרכוש מחצית ממניות בנק לסחר חוץ ב-16 מליון לירות|1971/06/30|00602}}{{ש}}{{דבר||ועדת השרים אישרה הפעלת הבנק להון חוזר|1972/10/02|00208}}}}, תוךואילו שהחברההחברה המרכזית רשמה הפסד עלבגין הבנקהמכירה{{הערה|{{דבר||החברה המרכזית תשקיע במפעליה 200 מליון לירות|1972/06/20|00400}}{{ש}}{{דבר|דוד ליפקין|כלל - ענק כלכלי חדש|1972/12/31|00900}}}}.
==הערות שוליים==
|
