אחמד אל-ג'זאר – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט: מעביר קישורי בינויקי לויקינתונים - d:q2453214 |
מ ←שלטונו של אל-ג'זאר בגליל: קונסול דיפלומטי |
||
שורה 15:
בתקופתו של דאהר אל-עומר פרח הגליל. ערי [[מישור החוף|החוף]] כ[[חיפה]] ו[[עכו]] בוצרו, והפכו את הגליל למרכז [[סחר]] בינלאומי על הנתיב העובר בדרך ל[[מכה]]. כן נבנו ובוצרו הערים [[שפרעם]], [[טבריה]] ו[[דיר חנא]]. ה[[שודד]]ים הבדואים, שהיו שליטי הדרכים בימים שלפני דאהר, מוגרו. אל-ג'זאר המשיך את מלאכת קודמו: הוא חיזק את ה[[חומות עכו|חומה]] שבנה דאהר בעכו, אשר פנתה אל צד הים, וסיים את המלאכה כאשר בנה את חלק החומה הפונה אל היבשה. כן בנה את ה[[מסגד אל-ג'זאר]] ולצדו את [[חמאם אל באשה]], הקים את [[אמת עכו|אמת המים]] שהובילה מים לעיר עכו, ואת בניין ה[[חאן (מבנה)|חאן]] הידוע כ[[חאן אל-עומדאן]].
את חיי המסחר בארץ ניהל אל-ג'זאר ביד רמה, ובאופן אוטונומי. עד מהרה הבין כי יוכל לשמור על שלטונו ולהגדיל את אוצרו, אם ישמור על ה[[מונופול]] בתחום הייבוא והייצוא. כל התערבות זרה במסחר דוכאה. בשנת [[1780]] סירב לקבל [[קונסול דיפלומטי|קונסול]] [[צרפת]]י בעכו, וב-[[1791]] גירש את ה[[סוחר]]ים הצרפתים שישבו בצידון וב[[חאן אל-פראנג']] בעכו. כך צבר אל-ג'זאר עושר רב ועוצמה, וזכה באהדתם של אדוניו ב[[דמשק]] וב[[איסטנבול]]. עם זאת, מדיניות זו רוששה את הארץ, והביאה ל[[עוני]] רב בכפרים.
השלטון המרכזי החזק בימי אל-עומר ואל-ג'זאר הביא לנהירת תושבים לגליל, חלקם [[סוריה|סורים]] ו[[לבנון|לבנונים]], ואף [[יהודים]]. עוד בימי אל-עומר הוזמנו יהודים לגור ב[[טבריה]]. בשנת [[1777]] החלו [[עליית תלמידי הבעל שם טוב|עולים לארץ]] תלמידי [[ישראל בעל שם טוב|הבעש"ט]] בראשות הרב [[מנחם מנדל מוויטבסק]], והתיישבו ב[[צפת]] וב[[טבריה]].
| |||