חופש – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שמעון זילבר (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
|||
שורה 15:
ב[[ימי הביניים]] היו בני האדם כבולים לתפקידם בסדר החברתי ולמעמדם, ובהכללה, רובה של האוכלוסייה נעדרה חופש אישי, לא הייתה אפשרות לעבור ממעמד למעמד ומתפקיד לתפקיד, והאדם היה קשור לחברה בהתחייבויות שונות. רק בתקופת ה[[רנסאנס]] החל להתפתח תהליך החופש המודרני כפי שאנו מכירים אותו כיום. הריבוד החברתי ה[[פאודליזם|פאודלי]] התערער וההון הפך חשוב מהייחוס, ולמעשה שבר ה[[ליברליזם]] את עול הגילדות מעל האנשים, והצליח לשחרר אותם מהמסגרות המקובעות של הסדר הפאודלי, ו[[נצרות פרוטסטנטית|הנצרות הפרוטסטנטית]] שברה את עולה של [[נצרות קתולית|הקתוליות]], ואיפשרה חופש מחשבה לבני אירופה. <ref>אריך פרום, מנוס מחופש, פרקים א'-ד'</ref>.
==יצירת חוויית החופש==
{{ערך מורחב|יצירת ההפך מדחק (סטרס) ומחרדה}}
מה שמפריע להיווצרות חוויית החופש הוא דְּחָק (סְטְרֵס), אשר ניתן להגדירו כ"אי-נורמליות בגוף הנובעת מהתנסות יֶתֶר", כלומר: אי-נורמליות הנובעת מאי-היכולת להחזיר את הגוף לאחר התנסות או חוויה חזקה – בין חיובית או שלילית - למצב המאוזן והמסודר יותר שהיה לפני כן. כמעט לכל אדם יש מידה מסוימת של דְּחָק, ולאו דווקא למי שהינו מתוח או עצבני. אומנם מוצעות שיטות שונות להתמודד עם דְּחָק ועם חרדה, אך נראֶה שאילו היו יעילות, לא היו דְּחָק ותוצאותיו: חרדה, דיכאון, העדר תחושת חופש ומגוון המחלות הפסיכו-סומטיות (נפשיות-גופניות) כה נפוצים. הדבר נתמך בחווות דעת של מומחים, למשל עמית אטקין מן המחלקה למדעי הפסיכיאטריה וההתנהגות בבית הספר לרפואה שבאוניברסיטת סטנפורד שאמר: "הטיפולים כיום להפרעות פסיכיאטריות כמו חרדה, סכיזופרניה או דיכאון לא ממש יעילים"[http://www.haaretz.co.il/magazine/the-edge/1.1742635].
בהקדמה לספר "המדיטציה הטרנסצנדנטלית" כתב [[האנס סלייה]] (Hans Selye), אנדוקרינולוג מאוניברסיטת מוֹנְטְרֵ'''אוֹל''' (Montreal) שבקנדה, שהוא אבי תורת הדְּחָק (סְטְרֵס), כי "השפעתה של מט <nowiki>[קיצור של שם הטכניקה]</nowiki> על תחומים שונים – חילוף החומרים, הנשימה, התנגדות העור לחשמל, הפרשת חומצת מלח החלב בדם <nowiki>[חומצה לקטית]</nowiki>, גלי-המוח ומערכת הלב וכלי-הדם – היא ההיפך הגמור של ההשפעה, שהגדירה הרפואה כאופיינית למאמץ של מילוי תביעות הדחק".{{הערה| הרולד ה. בלומפילד, המדיטציה הטרנסצנדנטלית (אחיאסף, תל אביב, ללא ציון שנה) הקדמה.}}
המדיטציה הטרנסנדנטלית היא טכניקה מחשבתית פשוטה ושיטתית שתרגולה איננו כרוך במאמץ. מתרגלים אותה פעמיים ביום במשך 15-20 דקות בישיבה נוחה ובעיניים עצומות. "מדיטציה" – משמעה חשיבה, ו"טרנסנדנטלית" – משמעה הליכה אל המֵעֶבר – המתרגל חווה את הרמה שמעבר לכל פעילות חשיבה של המוח/ההכרה (أَلذِّهْن mind), מעבר לכל רגש, מעבר לכל תפיסת עולם, מעבר לכל דת או לכל פילוסופיה. במצב זה של מנוחה עמוקה מאוד עושה המערכת לעצמה "טיפול שורש" על ידי פריקת דְּחָק (סְטְרֵס) עמוק שבדרך כלל איננו נפרק.
האסיר, ג'יבְּריל גָ'אנְג , כלא קָאמְפּ פָּא'''נָאל''' (Djibril Ndanga, Camp Penal) בסנגל כתב:
"אני מגלה כעת משהו נפלא – חרות בתוך עצמי. בזה שנכנסתי לכלא יש תועלת, כי יכולתי ללמוד את המדיטציה הטרנסנדנטלית." {{הערה| New Horizons in Criminology and Penitentiary Science: The Maharishi Unified Field Based Integrated System of Rehabilitation in Senegalese Prisons, MVU Press, Vlodrop, Holland, 1988. p. 152.}}
ד"ר מֵהְמֶת אוז (Mehmet Oz) מוכר כ"ד"ר אוז". הוא בעל תוכנית האירוח הטלויזיונית לענייני רפואה הפופולרית ביותר בארצות הברית, מן הסתם גם בזכות הופעתו החיצונית המזכירה כוכב קולנוע. פחות ידועה העובדה שהוא משמש כפרופסור לניתוח לב באוניברסיטת קולומביה:
:"אני מתרגל את המדיטציה הטרנסנדנטלית קרוב לשלוש שנים. לפני שישה חודשים בערך החלטתי להציע את הטכניקה לכל האנשים בצוות שלי ב- The Dr. Oz Show.
:...לכולנו יש בתוכנו מעיין עמוק של יצירתיות, שאנחנו יכולים לשאוב ממנו, אם אנחנו צוללים לאותם מקומות דוממים ועמוקים, אותם רגעים שלוים שהמדיטציה הטרנסנדנטלית מציעה. כתוצאה מכך אנחנו '''מרגישים חופשיים''' [http://www.youtube.com/watch?v=mLuOOdH2qXM ומרגישים טוב יותר לגבי עצמנו], עושים בחירות טובות יותר לגבי בריאותנו, [http://www.davidlynchfoundation.org/blog/dr-oz-brings-tm-to-his-tv-production-team.html ומְתַקשרים טוב יותר עם יקירינו, עם עמיתינו ועם חברינו] ."
ד"נ מרודזיה כתבה: "הרגשתי כאילו אני מתחילה את חיי מההתחלה בלוח נקי חף מכל אי-טוהר. הרגשתי שגופי והכרתי כל כך קלים, וזה היה מלווה בתחושה כובשת של חרות – חרות ממה שאיננו חשוב. התחושה של לידה מחדש, של חרות, של שמחת עולם, של טוהר ושל תום לב, נמשכה מחוץ לזמן המדיטציה."{{הערה| Maharishi Mahesh Yogi, Creating an Ideal Society Rheinweiler, West Germany: MERU Press, 1977, p. 81}}
מקובל לחשוב על חרות במושגים של חרות מדבר חיצוני, כגון: לא להיות עבד/שפחה, לא להיות בבית כלא ולא להיות נתון למשטר דיקטטורי. אולם יכול אדם לחיות מחוץ לכותלי כלא במדינה דמוקרטית שאין בה עבדות, ובכל זאת לחוש כבול, חנוק בתוכו – בתחום הסובייקטיבי. יש גם החיים בתחושה שהם יכולים להיות הרבה יותר ממה שהם, שחסר להם משהו טמיר ונעלם שהינו חשוב ביותר, ושאין ביכולתם להגדיר את טיבו. תפיסה עצמית כזאת מתאפיינת בתחושה שהמימוש העצמי מוגבל, שהחיים מוגבלים – היפוכה הגמור של חרות. מצב סובייקטיבי כזה איננו תלוי בתנאים האובייקטיביים החיצוניים, ויכול להשתנות ללא תלות באותם תנאים, כמודגם במקרהו של פֵּאט '''קוֹ'''רַאם, שהיה כלוא בכלא פוֹלְסְם (Folsom) שבקליפורניה, ארצות הברית, וכתב: "אני חי, אמנם, מאחורי חומות בגובה 13 מטר, אבל מעולם לא הרגשתי את עצמי חופשי כל כך."{{הערה| אושר, פסיכיאטריה, מדיטציה טרנסנדנטלית והארה. ד"ר ה. בלומפילד רוברט ב. קורי (הוצאת אחיאסף, תל אביב, תשל"ח 1977), עמודים 208-211.}}
תנאי מוקדם ובל יעבור לתחושת חרות הוא, לפי המדע הוֶואאדי של מאהאארשי, חרות מדחק (סטרס). בגלל הקשר ההדוק בין המצב הגופני למצב הנפשי מבטיח ביעור הדחק בגוף גם ביעור של הביטויים הנפשיים של הדחק.
בגלל העדויות הרבות על יעילותה, ובגלל פשטות וקלות תרגולה טכניקת המדיטציה הטרנסנדנטלית היא השיטה לפיתוח עצמי המתורגלת ביותר בעולם, ושנחקרה יותר מכל שיטה אחרת.
עדות לכך ניתנת [http://dl.globalgoodnews.com/pdf/CBE-research-new.pdf ביותר מ-600 מחקרים] שנערכו בעשרות השנים האחרונות על-ידי מדענים מ-250 [http://http://www.mum.edu/tm_research/universities.html אוניברסיטאות ומכוני מחקר עצמאיים] [http://www.globalgoodnews.com/research4.html ב-35 מדינות], ואשר פורסמו [http://www.tmeducation.org/popups/journals.html ב-160 כתבי עת מדעיים]. 350 מאותם מחקרים פורסמו בכתבי עת הנחשבים המהימנים ביותר, משום שהם נתונים לבקרת עמיתים-שופטים (peer-reviewed), שהם מדענים הנחשבים למומחים בתחומם, ופרסום מאמרים על מחקרים מותנה באישור מצדם{{הערה| Lyn Freeman, Mosby’s Complementary & Alternative Medicine: A Research-Based Approach, Mosby Elsevier, 2009, p. 163 Rosenthal, Norman (2011). Transcendence: Healing and Transformation through Transcendental Meditation. New York: Tarcher/Penguin. p. 14. ISBN 978-1-58542-873-1 "By my latest count, there have been 340 peer-reviewed articles published on TM, many of which have appeared in highly respected journals."}}. רבים מן המחקרים הקליניים הללו נוקשים מבחינה מתודולוגית וסטטיסטית - הם אקראיים ומבוקרים כאחד, עושים שימוש באמצעי המדידה המקובלים בקהילה המדעית, וכלולים בעל-ניתוחים.
== בעלי חיים וחופש ==
| |||