יוסף קיסרי – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אברהם אמיר (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
אברהם אמיר (שיחה | תרומות) אין תקציר עריכה |
||
שורה 6:
יוסף קיסרי היה בוגר המחזור השני של ה[[גימנסיה הרצליה]] ולאחר מכן למד [[משפטים]] ב[[ז'נבה]], ובשנת 1921 הוסמך לעורך דין. עסק בעיקר במשפטים פליליים והופיע כסנגור ביותר מ- 50 משפטי [[רצח]]
בשנת [[1934]] יצג יוסף קיסרי (קייזרמן - כשמו אז), לצידו של [[הוראס סמואל]] הסניגור הראשי של הנאשמים, את [[אברהם סטבסקי]] במשפט [[רצח ארלוזורוב]] בבית המשפט לפשעים חמורים ב[[ירושלים]].
[[זאב ז'בוטינסקי]]], שפעל בטרם החל המשפט למציאת סניגורים לנאשמים גייס בתחילה את קייזרמן להיות אחד מבאי כח ההגנה. [[שבתי טבת]] בספרו "רצח ארלוזורוב" כתב כי לקייזרמן החלו אך זה עתה לצאת מוניטין של עורך דין פלילי מבריק, אך הוא לא נחשב עדיין "גדול" (מקור 196). בעזרת כספי תרומות הצליח ז'בוטינסקי לאחר מכן לגייס הוראס סמואל מ[[לונדון]] שהיה בעל נסיון ומוניטין, להיות לסניגור הראשי של שני הנאשמים. בעוד קייזרמן יצג את סטבסקי, היה הנאשם השני במשפט [[צבי רוזנבלט]] מיוצג על ידי עורך הדין [[יצחק בן ימיני]], שפעל אף הוא לצידו של הוראס סמואל.
בפסקדינו שניתן ב [[8 ביוני]] 1934 זיכה בית המשפט את רוזנבלט אך הרשיע את סטבסקי, ברוב דעות של השופטים הבריטים [[אוון קורי]] ו[[אוליבר פלאנקט]] ה[[בריטים]] ו[[עלי חסנה]] ה[[ערבים|ערבי]], כנגד דעתו החולקת של [[יוסף משה ולירו]] ה[[יהודי]]. על סטבסקי נגזר [[עונש מוות]]. לאחר [[ערעור]] בבית המשפט העליון [[המנדט הבריטי|מנדטורי]] זיכה בית המשפט גם סטבסקי על בסיס [[דיני הראיות]] שנהגו בארץ ישראל [[המנדט הבריטי|המנדטורית]] (אך לא ב[[בריטניה]] עצמה), לפיהם אין להרשיע אדם ברצח על סמך עד ראייה אחד בלבד, ללא עדות מסייעת. על כן נפסק שעדותה של אלמנת הנרצח שזיהתה את סטבסקי, אך לא נתמכה בראיה נוספת, אין בה כדי להרשיעו.
יוסף קיסרי היה החל משנת [[1934]] יושב הראש הראשון של מועדון ה[[רוטרי]] בחיפה ועמד בראש אגודת עורכי הדין בחיפה. הוא היה חבר הועד המרכזי של הסתדרות עורכי הדין, הגוף שקדם ל[[לשכת עורכי הדין בישראל]]. בשנים [[1954]] - [[1956]] היה [[שגריר]] [[מדינת ישראל|ישראל]] ב[[מקסיקו]] ו[[צירות|ציר]] לא תושב במספר מדינות ב[[אמריקה המרכזית]].
| |||