ציונות מדינית – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ שוחזר מעריכות של 85.65.155.141 (שיחה) לעריכה האחרונה של ערן בוט
מ קישור פנימי
שורה 10:
המצדדים בציונות המדינית דרשו השגת ערובות חוקיות וזכויות פוליטיות בטרם התיישבות מאורגנת של יהודים ב[[ארץ ישראל]]. הזרם התבסס על מספר הנחות:
* ה[[אנטישמיות]] היא האויב המשותף המלכד את האומה היהודית.
* [[בעיית היהודים|מצוקת היהודים]] היא בעיה מדינית שיש לטפל בה בגלוי בזירה הבינלאומית.
* לעמים עצמם יש אינטרס לפתור את בעיית היהודים (היהודים גורמים אנטישמיות ומהווים מתחרים כלכלים).
* מרכז טריטוריאלי יתאפשר רק בהסכמת המעצמותה[[מעצמה|מעצמות]].
 
[[מקס נורדאו|מכס נורדאו]], יד ימינו של הרצל, סבר כי רק לאחר הצלחתה של הפעולה המדינית תתאפשר הגשמת מטרותיה של התנועה הציונית. לדעתו, תהליך האמנציפציה במערב אירופה הביא ל[[התבוללות]] ולוויתור על סימני הייחוד שלהם כיהודים, אך למרות זאת רוב היהודים לא הצליחו להתקבל ונדחו על ידי החברה הסובבת. בהשפעת האנטישמיות נחלש הדמוי הקבוצתי של היהודים כיהודים, הם מתביישים במוצאם ומתרחקים זה מזה.
מכיוון שאין סיכוי להמשך קיומו של העם היהודי ב[[גלות (יהדות)|גולה]], יש להבטיח את קיומו במדינה משלו. תנאי חשוב להצלחת המפעל הציוני הוא פעילות חינוכית לאומית אשר תשכנע את היהודים שאין סיכוי להמשך החיים בגולה וכי יש לעבור למדינה לאומית עצמאית.