מוזיאון פתוח – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ תיקון קישור
מ סקריפט החלפות (אוכלוסייה, אזכורים)
שורה 2:
'''מוזיאון פתוח''' (או '''מוזיאון תחת כיפת-השמים''') הוא סוג [[מוזיאון]] המציג אוספי מבנים וחפצים תחת כיפת השמיים.
 
בין המוזיאונים הפתוחים נכללים מוזיאונים [[היסטוריה|היסטוריים]] ו[[אתנוגרפיה|אתנוגרפיים]], המציגים מורשת תרבותית והיסטוריה-חיה: תצוגה של החיים כפי שהתנהלו בתקופות עבר. מוזיאונים אלו כוללים פעמים רבות [[מיצג]]ים ואף שחקנים המציגים את חיי היום-יום, המלאכות והעיסוקים של העבר בתפאורה, תלבושות וכלים מהתקופה הרלוונטית. חלקם כוללים בתים ומבנים עתיקים, לעתים כאלו המייצגים את האזור הגאוגרפי בו נמצא המוזיאון. המיצגים במוזיאון נועדו פעמים רבות להציג את חייהן של שכבות האוכלוסיההאוכלוסייה השונות בתקופה בה מתמקד המוזיאון.
 
בין מלאכות היום-יום של העבר המודגמות במוזיאונים של היסטוריה-חיה: בישול על [[קמין]], [[חיבוץ]] [[חמאה]], [[טוויה]] ב[[כישור]] ו[[פלך (כלי)|פלך]], [[אריגה]] ב[[נול]] ועבודות [[חווה חקלאית|חווה]] ללא ציוד מודרני. במוזיאונים היסטוריים רבים מוצגים בעלי-מלאכה מהעבר: [[נפח (מקצוע)|נפח]], [[חבתן|חבתן]], [[קדרות|קדר]], [[טוחן]], עובדי [[מנסרה (מפעל)|מנסרה]], [[מכונת דפוס|דפס]] ו[[מכולת|חנווני]].
 
[[המוזיאון הפתוח של הולנד]] ב[[ארנהם]] הוא דוגמה למוזיאון המציג עשרות בנייינים שהועברו מאזורי [[הולנד]] השונים וכן סדנאות ומיצגים המציגים באמצעות מתנדבים וקהל המבקרים את חיי היום-יום כפי שהתנהלו במאות הקודמות.
שורה 13:
במחצית השנייה של [[המאה ה-19]] נפתחו לציבור כמוזיאונים מספר בניינים בעלי חשיבות היסטורית, ביניהם [[ארמון ורסאי]] ואחוזתו של [[ג'ורג' וושינגטון]] [[מאונט ורנון]]. עם זאת, רעיון המוזיאון הפתוח המתוכנן הועלה בסוף המאה ה-19 ב[[סקנדינביה]]. אחת הסיבות לכך עשויה להיות המסורת של העברה והקמה-מחדש של בתי-עץ, המבוססת על הטכניקה המקומית של בנייה באמצעות בולי-עץ. הרעיון מהווה הרחבה של מושג המוזיאון, כתצוגת אוספים. איסוף ותצוגת בניינים מחייב יישום תחת כיפת השמיים.
 
מבשרי המוזיאון הפתוח היו תצוגות שנהוג היה להקים ב[[פארק]]ים ב[[המאה ה-18|מאה ה-18]] כגון [[פביליון]] "אקזוטי", מקדש "עתיק", "הריסות" עתיקות לכאורה, "[[קוטג' (מבנה)|קוטג']] איכרים". ממשיכי הרעיון היו מבנים אמיתיים או בנויים במיוחד כקוטג' איכרים שהוצגו ב[[תערוכה עולמית|ירידים העולמיים]] החל מאמצע המאה ה-19.
 
המוזיאון הפתוח הראשון היה האוסף של [[אוסקר השני, מלך שבדיה]], סמוך ל[[אוסלו]] ב[[נורבגיה]] שנפתח ב-[[1881]]. התכנון הראשוני כלל 8-10 בניינים שנועדו להציג את התפתחות סוגי הבניינים הנורבגים המסורתיים מאז [[ימי הביניים]]. לאחר הקמת חמישה בניינים בלבד, המלך איבד עניין במיזם בשל עלויותיו. המוזיאון הפתוח המלכותי אוחד מאוחר יותר עם המוזיאון הנורבגי להיסטוריה תרבותית, שנוסד בסמוך ב-[[1890]]{{הערה|Tonte Hegard: ''Romantikk og fortidsvern. Historien om de første friluftsmuseene i Norge'', Universitetsforlaget, Oslo 1984}}.
שורה 23:
המוזיאונים הפתוחים הראשונים התמקדו בתרבות הכפרית. מאז פתיחת מוזיאון העיר הראשון, "העיר העתיקה", ב[[אורהוס]] שב[[דנמרק]] ב-[[1914]], הוכללה גם תרבות העיר בתחומי העניין של המוזיאונים הפתוחים. במקרים רבים הוקמו אזורים עירוניים בתוך מוזיאונים קיימים של תרבות כפרית.
 
ב[[ארצות הברית]] רעיון דומה, של מוזיאוני "היסטוריה חיה", נבע ממקור מאוחר מעט מזה האירופאי, וגם חוויות הביקור הינההיא שונה. [[הנרי פורד]] הקים ב-[[1928]] את המוזיאון הפתוח הראשון, "הכפר גרינפילד" בדירבורן, [[מישיגן]], והתייחס לאוסף שלו כ"מהדורת-כיס של אמריקה" {{הערה|Kenneth Hudson, Museums of Influence, Cambridge University Press, 1987. p. 153}}. המוזיאון הפתוח שהשפיע רבות על התפתחות סוגת מוזיאונים זו בצפון אמריקה הינוהוא "ויליאמסבורג הקולוניאלית" ב[[ויליאמסבורג (וירג'יניה)|ויליאמסבורג]], [[וירג'יניה]], שנפתח ב-[[1934]].
 
בעוד שבאירופה המוזיאונים הפתוחים מתמקדים פעמים רבות בבניינים, בארצות הברית ברבים מהמוזיאונים הפתוחים מתקיימים מופעים של מדגימים הלבושים בתלבושות תקופתיות ומציגים דוגמאות של מלאכות היום-יום. מוזיאונים אלו מנסים ליצור באופן מלא את כל תנאי התרבות, הסביבה הטבעית והתקופה היסטורית במטרה לשתף את המבקרים בחוויה רב חושית וכוללנית של התקופה, התרבות והסביבה. הן לגבי המופעים והן לגבי הפרקטיקות ה[[היסטוריוגרפיה|היסטוריוגרפיות]] המוצגות במוזיאונים בארצות הברית הועלו ביקורות מפי מומחים בתחומי ה[[אנתרופולוגיה]] והתיאטרון, על יצירת תחושה מטעה של אותנטיות ובהירות ועל התעלמות מהצדדים האפלים של ההיסטוריה האמריקנית (כגון ה[[עבדות בארצות הברית|עבדות]]). עוד קודם לפרסום ביקורות כאלו, מוזיאון ויליאמסבורג ומוזיאונים נוספים החלו להוסיף איזכוריםאזכורים גם לפנים אלו של ההיסטוריה {{הערה| Scott Magelssen, Living History Museums: Undoing History Through Performance, Scarecrow Press, 2007}}.
 
<gallery>