שלמה ענבר – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
שורה 23:
בשנת [[1969]] התמנה לראש מחלקת ארגון ובקרה של [[אגף האפסנאות]] ולאחר מכן עבר ל[[אגף המודיעין]] ועמד בראש [[יחידה 848]] (לימים [[יחידה 8200]]), בתקופתו בפיקוד הוגדלו משמעותית תקציבי היחידה, גויסו לשורותיה מהנדסים רבים וכוח אדם איכותי נוסף. בשנת [[1972]] חזר ל[[חיל הקשר]] והתמנה לקצין קשר ראשי, תפקיד בו כיהן בתקופת [[מלחמת יום הכיפורים]], על פי עדותו, לפני המלחמה העריך ענבר כי זו תפרוץ על סמך סקירות ששמע במטכ"ל וקשר עם פקודו לשעבר [[יואל בן פורת]] שפיקד על [[יחידה 848]]{{הערה|{{nrg|[[אמנון לורד]]|יום למלחמת 73': בכיר המודיעין צלל באילת|487/167|5 ביולי 2013||1|2}}}} ועל כן הכין את החיל, כולל אימונים, גיוס [[מילואים]] והכנת תשתית קשר חלופית לשעת חירום. לאחר המלחמה היה קצין החיל היחיד שלא נקרא ל[[ועדת אגרנט]]{{הערה|[[על אזרחי]], 30 במרץ 2012}}.
 
בסיום תפקידו ב-[[1975]] התכוון להשתחרר ולעבור לעבוד כמנכ"ל [[דואר ישראל|הדואר]] אך הרמטכ"ל [[מוטה גור]] ו[[שר הביטחון]] [[שמעון פרס]], החליטו לקדמו לדרגת [[אלוף]] ולמנותו לראש [[ מפא"ת|יחידת המחקר והפיתוח]] ב[[משרד הביטחון]]. הוא היה נציג מערכת הביטחון בהדרכה וקידום [[צבא איראן|הצבא האיראני]] בתוקפת ה[[שאה]] [[מוחמד רזא שאה פהלווי|פהלווי]], כולל אסטרטגיה שדגלה בפיתוח טילים מתקדמים{{הערה|ראיון עם שלמה ענבר בתוכנית [[על אזרחי]]}}. ב-1977 מונה ל[[נספח צה"ל]] ב[[וושינגטון]] וב[[קנדה]]. השתחרר מצה"ל ב-[[1981]].
 
לאחר שחרורו עבד בשיקום [[קיבוץ|קיבוצים]], בין השאר של [[כפר בלום]] ו[[משמר דוד]]. שימש כיועץ בתחומי הטכנולוגיה והתקשורת בחברות שונות בהן [[פלאפון תקשורת|פלאפון]] ול[[מבקר המדינה]], בין השאר כיהן כ[[דירקטור]], יועץ אסטרטגי ויועץ לצורך היערכות ל[[באג 2000]] בחברת [[בזק]]. משמש כנשיא העמותה להנצחת חללי חיל הקשר והתקשוב, כיהן כחבר בקורטוריון ובוועד המנהל של [[הטכניון]].