הכיבוש הסורי של החרמון – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 25:
 
==כיבוש החרמון==
בשעה 13:00 לערך המריאו מאזור [[דמשק]] ארבעה מסוקי [[מי-8]] ובהם כוחות קומנדו. בשעה 13:45 הסירו כל סוללות ה[[ארטילריה]] הסוריות לאורך החזית את רשתות ההסוואה ונערכו לירי. החל מהשעה 14:00, עם פתיחתה של [[מלחמת יום הכיפורים]], הופגז מוצב החרמון באופן אינטנסיבי שאילץ את חיילי המוצב להתכנס פנימה ולשהות באולם המוצב המרכזי. בשעה 14:55 בחסות ההרעשה הארטילרית הכבדה ניגשו מסוקי הסער הסורים לנחיתה סמוך לתחנת הרכבל העליונה. בגישה לנחיתה התרסק אחד המסוקים לאחר שהרוטור הראשי שלו פגע בצלע ההר ורוב חייליו נהרגו. בסמוך לשעה 15:15 שככה ההפגזה וחמישה חיילי גולני יצאו מהמוצב וראו עשרות חיילים סורים נעים לכיוון שער המוצב. שני מקלעים מתוך השלושה שבעמדות הירי שמחוץ למוצב נפגעו מההפגזה ואילצו את חיילי גולני להשתמש בנשקם האישי מסוג [[עוזי]] ובמקלע התקין היחיד שבעמדת הירי. ירי חיילי גולני בלם וריתק את חיילי הקומנדו אולם בשל מחסור בתחמושת נאלצו הלוחמים לשוב למוצב בשעה 15:45. בשלב זה חדרו חיילי חיילי גדוד 82 של [[הקומנדו הסורי]] לפתח המוצב אך נמנעו להיכנס פנימה לחדרי המוצב אלא ירו לתוכו, הטילו רימוני רסס ורימוני הלם וצעקו ב[[ערבית]] וב[[עברית]] לחיילי המוצב להיכנע. פגיעה ב[[גנרטור]] הפסיקה פעולתו ובמוצב נשתרר חושך מרגע זה איבדו חיילי המוצב את הקשר החיצוני. חיילי המוצב הסתתרו במחילות הפנימיות של המוצב וכיסו את פניהם ב[[פלנלית]] בשל ה[[עשן]] והאבק הרב שיצר הירי ופיצוץ הרימונים במוצב. חלק מהחיילים הישראלים השיב באש לכיוון החדר המרכזי ובכך עיכב את התקדמות הסורים. בשעה 17:30 לערך ניסו מספר חיילים ישראלים לנוע אל פתח המוצב כדי להימלט לכיוון רכבל הסקי העליון אולם הם ניתקלו בחיילים סורים וחזרו פנימה. בשעה 19:00 פחת הירי הסורי לעבר חדרי המוצב והחיילים הישראלים הנצורים התכנסו בשתי קבוצות בחלקיו הפנימיים של המוצב החשוך ושמרו על שקט. בשעה 21:00 ניסתה קבוצת קצינים חיילים לצאת בזחילה מהמוצב כשברשותם תת מקלע עוזי אחד ובו מחסנית אחת. הם חלפו בסמוך לחיילים סורים ונעו באיטיות במשך שעה וחצי עד סמוך לתחנת הרכבל העליונה. שם נפתחה עליהם אש מטווח קרוב ממארב סורי. תחת האש העזה קבוצת החיילים התפזרה כאשרחלקם נהרגו בהם מפקד המוצב, חלקם מצליחנלקחו ומקצתם הצליחו להימלט בריצה לכיוון מערב ולחבורשם נתקלו במארב סורי נוסף. חיילים בודדים הצליחו לחבור לכוחות צה"ל.
 
למחרת , ב-[[7 באוקטובר]] בשעה 9:00 בבוקר לערך, נשמעו קולות ירי מחצר המוצב. חיילים אחדים שנותרו במוצב סברו שמתנהל קרב של כוחות צה"ל לחילוצם ויצאו מהמוצב. אולם לאחר מרדף קצר השתלטו עליהם חיילים סורים פגעו בחלקם ולקחו אותם ב[[שבי]]. שאר החיילים שבמוצב הצליחו לאתר במוצב החשוך מזון, מכל פלסטיק שבו מים שהספיקו לימים אחדים ומקלט רדיו. בחלוף ימים אחדים החיילים הנצורים התעודדו למשמע הידיעות ברדיו שתושבים של [[קיבוץ|קיבוצים]] מסוימים ב[[רמת הגולן]] הוחזרו לבתיהם והחליטו להחזיק מעמד ולא להיכנע לסורים. החיילים ניסו במספר הזדמנויות לצאת ממחבואם אולם ניתקלו בחיילים סוריים בחדר המוצב המרכזי וחזרו למחבואם. ב-[[15 באוקטובר]], לאחר תשעה ימי הסתתרות, יצאו ממחבואם החיילים הישראלים ונלקחו בשבי הסורי.
 
במהלך כיבוש המוצב נהרגו 13 מחיילי צה"ל, 31 חיילים נכנעו לסורים ונפלו ב[[שבויי צה"ל|שבי]], ועשרה חיילים נחלצו. בשבויים היה סגן [[עמוס לוינברג]], [[קצין בינה רשתית]] (קב"ר) ב[[יחידה 848]], שסיפק לשוביו מידע סודי רב על צה"ל בכלל ועל אמ"ן בפרט.